כתב העת Annals of Emergency Medicine פירסם השבוע תוצאות מחקר שהוביל הגריאטר ד"ר מייקל לה-מנטה, ממכון רגנסטריף ואוניברסיטת אינדיאנה בארה"ב, לפיו מצב של בלבול חריף (דליריום) אצל מטופלים מבוגרים המגיעים לחדרי המיון בבתי החולים, עשוי לנבא את קיומן של בעיות בריאות אחרות, אך חדרי המיון אינם ערוכים לאבחן ולטפל בו.
עוד בעניין דומה
על-פי הערכות, אחד מכל עשרה מבוגרים קשישים שמגיעים לחדר מיון בבית חולים בארה"ב חווים דליריום, אלא ששינוי אקוטי זה במצב המנטאלי לעתים קרובות איננו מזוהה ואיננו מאובחן על ידי הצוות הרפואי. המחקר העלה, כי ברוב חדרי המיון אין ציוד סריקה מלא לצורך אבחון דליריום וגם אין זמן לבצע הערכה למטופל.
חדרי מיון הם סביבה ייחודית בבית החולים, שבה הצוות הרפואי מתמודד עם לחץ-זמן משמעותי. לרופאים בחדרי המיון אין מערכת יחסים ארוכת-טווח בין רופא למטופל, ולעתים קרובות הם אינם ערים למצב המנטאלי הבסיסי של המטופל.
המחקר העלה, כי פחות משליש מהמטופלים המבוגרים עם דליריום מאובחנים ומזוהים עם בעיה זאת בהגיעם לחדר מיון. "עלינו לשפר את שיעורי האבחון של הבעיה", כתב ד"ר לה-מנטה בדיווח על המחקר. "מטופלים רבים המשולחים לבתיהם מחדר המיון מבלי שהרופאים זיהו אצלם דליריום הם בסיכון לתמותה בתוך שישה חודשים, פי שלושה מאותה קבוצת גיל שבעיית הדליריום אצלהם זוהתה. חוסר זיהוי של מצב הבלבול החריף מציג אתגר בריאותי גדול עבור מטופלים קשישים ומעלה את הנטל על מערכת הבריאות",, נכתב במאמר.
משך השהות של מטופלים עם דליריום בבית חולים גדול ביותר מפי שניים – 21 יום לעומת 9 ימים – בהשוואה למטופל ללא בלבול. בנוסף, קיימת סבירות גבוהה שמטופלים אלה ישוחררו מבית החולים למוסד סיעודי או לשם השגחה ארוכת-טווח. קיימת סבירות גבוהה יותר שהם יפתחו דמנציה, לעומת מטופלים ללא דליריום.
על-פי הערכת ה-American Delirium Society, מעל שבעה מיליון אמריקאים המאושפזים מדי שנה בבתי חולים חווים מצב של בלבול חריף. מצב זה יכול להתפתח בפתאומיות אבל בדרך כלל נעלם בתוך ימים עד שבועות אם טופל רפואית כהלכה, מציין ד"ר לה-מנטה.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
