במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת Journal of Pediatric Gastroenterology and Nutrition, החוקרים ביקשו לזהות מנבאים של עמידות לאינסולין (IR) ולפתח מודל רב-משתני לניבוי IR בצורה מדויקת.
עוד בעניין דומה
החוקרים ערכו ניתוח חתך של נתונים דמוגרפיים, קליניים וביוכימיים מקבוצה של מטופלים הלומדים ביחידה מיוחדת לתזונת ילדים בפורטוגל במשך 20 שנה. החוקרים פיתחו מודלים של רגרסיה רב-משתנים כדי לחזות IR. המשתתפים חולקו באופן אקראי ל-2 קבוצות: קבוצת המודל לפיתוח המודלים הניבויים וקבוצת תיקוף לאימות צולב של המחקר.
בסך הכל נכללו 1423 משתתפים, בגילאי 3-17 שנים, במחקר, כאשר מתוכם 879 הוקצבו באופן אקראי לקבוצת המודל ו-544 לקבוצת האימות.
בתוצאות המחקר ניתן לראות כי המודלים הניבויים, הכוללים משתנים דמוגרפיים וקליניים ייחודיים, הראו יכולת הבחנה טובה (שטח מתחת לעקומה: 0.834-0.868, רגישות: 77.0%-83.7%; ספציפיות: 77.0%-78.7%) וערכי ניבוי שליליים גבוהים (88.9%–91.6%). למרות שלא נראתה שיפור משמעותי ביכולת האבחנתית של מודלים המבוססים על פרמטרים קליניים כאשר הוסף גלוקוז בצום או אינדקס של טריגליצרידים/ כולסטרול ליפופרוטאין בצפיפות גבוהה, נראה שרמות האינסולין בצום כן משפר את כוח ההבחנה של המודל (שטח מתחת לעקומה: 0.996). במהלך האימות, המודל שהתייחס למשתנים דמוגרפיים וקליניים יחד עם אינסולין הראה הבחנה מצוינת ב-IR (שטח מתחת לעקומה: 0.978), ושמר על ערכי ניבוי שליליים גבוהים (90%-96.3%) עבור כל המודלים.
החוקרים סיכמו כי בילדים שירוויחו מהערכת אינסולין בצום, ניתן להשתמש במודלים המבוססים על משתנים דמוגרפיים וקליניים כדי לזהות ילדים ובני נוער בסיכון בינוני/גבוה ל-IR.
מקור: