השפעת חוק המתנות על מערכת הבריאות: "פגיעה בבסיס חוק ביטוח בריאות ממלכתי"

חוק המתנות שיעלה הבוקר (ב') לקריאה ראשונה בוועדת הכנסת, הצעת חוק פרטית, שהוגשה על ידי ח"כ עמית הלוי (הליכוד), יאפשר לעובדי ונבחרי ציבור לגייס סכומי כסף בלתי מוגבלים עבורם או עבור בני משפחותיהם, למימון הליך משפטי או קבלת "טיפול רפואי הכרחי", בלי הגבלת הסכום (למעט במימון המונים ובמגבלה של עד חמישית מהסכום לתורם בודד). החוק יאפשר תרומות אנונימיות ויאפשר לתת את התרומה באופן רטרואקטיבי.

הצעת חוק שירות הציבור (מתנות) (תיקון - תרומה למימון הליך משפטי או טיפול רפואי וחובת דיווח), שתאושר ככל הנראה בקריאה ראשונה ובתוך שבוע תאושר בקריאה השנייה והשלישית, תידון בשעה 11:00 וישתתפו בה נציגי ארגונים כמו לובי 99, לוחמים, המכון הישראלי לדמוקרטיה, התנועה לאיכות השלטון, התנועה לטוהר המדינות ונציגים של משרד מבקר המדינה, אוניברסיטאות ומוסדות אקדמאים ועוד.

רוני לינדר מדה מרקר מצביעה על השפעת החוק על מערכת הבריאות: "...הכולל גם סכנה גדולה נוספת: השחתת מערכת הבריאות ללא היכר ופגיעה אנושה בעקרונות השוויון, הצדק והערבות ההדדית שבבסיס חוק ביטוח בריאות ממלכתי. זה מתחיל כבר במסר הלא כל כך סמוי שבהצעת החוק, שלפיו אדם שנזקק לטיפול רפואי חיוני במדינת ישראל צריך לגייס תרומות כדי לדאוג לבריאותו".

לינדר כותבת: "מרגע שיאושר החוק יוכלו עשרות אלפי ישראלים, שחלקם נמצאים בתפקידים רגישים, לגייס סכומי עתק כדי לרכוש שירותי רפואה פרטיים, וכיוון שהחוק אינו מגדיר מהו 'טיפול רפואי הכרחי', השמיים הם הגבול, וטיפולים שכאלה יכולים לכלול למשל טיפולי שיניים, סיעוד, זריקות הרזיה ועוד ועוד".

ההשפעה על הפער בין עשירים לעניים ובין מערכת הבריאות הפרטית והציבורית עצומה כפי שעולה ממכתב המצוטט בכתבה של פרופ' רוני גמזו, מנהל המרכז הרפואי איכילוב ומנכ"ל משרד הבריאות לשעבר, למשה בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאות: "ההצעה מעבירה מסר שעובדי ציבור הם בעלי זכויות יתר ושרפואה פרטית היא אחת מהפריבילגיות שהם זכאים לקבל מתוקף מעמדם... תעשה כל שלאל ידך להסרת נושא זה מנוסח ההצעה".

בדיון שהתקיים אתמול (א') אמר ח"כ הלוי "אנחנו באים לאזן בין הזכויות של 800,000-700,000 איש – עובדי ונבחרי ציבור, בוודאי בשעתם הקשה, לבין לא לאפשר שחיתות ופגיעה בטוהר המידות. החוק שופר מאז ראשית הדיונים. מה שמניע אותי הוא תיקון עוול ועשיית צדק. לומר שהחוק הוא מושחת זה לא נכון. כל מה שממילא מכוסה בביטוח פרטי, למשל, לא ניתן לגייס לו תרומה, אלא אם כבר נעשה בזה שימוש".

היועצת המשפטית של הכנסת עו"ד שגית אפיק אמרה כי: "גם לאחר הצמצומים המבורכים, הצעת החוק הזאת עדיין מהווה סטייה משמירה על טוהר המידות. בהצעה עלול להיווצר ניגוד עניינים מובנה לחברי הכנסת ויש להביא בחשבון את ההשלכות במתן טובות הנאה, ובמידת הפגיעה האפשרית באמון הציבור. חלק מהפתרון שיכול להיות הוא לעשות שינויים כאלה בתחולה עתידית, מהכנסת הבאה. עד היום, כל חוק שעסק בענייני שכר, למשל, נעשה בדרך כלל קודם כל על ידי ועדה ציבורית ורק לאחר מכן הכנסת חוקקה. על חברי הכנסת לשקול היטב ולנהוג בזהירות רבה עירוב בין ההיבטים הפרטיים של נבחר ציבור לבין ההיבטים הציבוריים שלו".

עמדת היועצת המשפטית לממשלה: "בנוסח המוצע נותרו הפגמים בעינם. החוק פותח פתח לשחיתות בשירות הציבורי כולו. לפי המוצע, ייווצר מנגנון שניתן לנצלו לרעה להסוואת עבירות פליליות מטוהר המידות. עובד ציבור רשאי כבר היום לקבל מתנות מחברים ובני משפחה, כולל מימון להוצאות רפואיות ומשפטיות, כל עוד הם לא ניתנים לו באשר הוא עובד ציבור. המהירות בה מקודמת הצעת החוק מעוררת חשש שזה נועד להיטיב עם רה"מ באופן אישי. ככל שהתיקון יתקבל נמצא עצמנו ביער של שחיתות שלטונית".