חברים יהודים שלי אמרו לי, לא עלה בדעתנו לא לעשות ברית מילה לילד, ואחרי 13 שנה גם בר מצווה בבית כנסת ערכנו בשמחה, אבל עשינו הכל כדי לא להתחתן ברבנות. אנחנו לא אוהבים את הכניסה של המדינה לתוך החיים הפרטיים שלנו.
במידה מסוימת, חוק החמץ שייך לאותו ז'אנר. צוותים רפואיים וסיעודיים מעורבים, יהודים וערבים, שומרי מצוות וחופשיים מהן, עובדים יחד בבתי החולים עשרות שנים. גם החולים מעורבבים במחלקות השונות. המודעות לרגישות הדתית של הצד השני היא אולי אחת מהמודעויות הכי חדות במערכת הבריאות, ולא מדובר רק על אי הכנסת חמץ, אלא גם על הניסיון לקחת מעובדות ועובדים יהודים משמרת ביום כיפור, ומערבים בחג הקורבן. מדובר בשתי חברות מסורתיות, שאם יש דבר אחד שבו הן נמצאות בתשומת לב אחת לשנייה הוא תחום חוקי הדת.
הסוגיה של חמץ היא אכן מורכבת, בגלל הציווי הדתי. אני לא יודע איך מחצית מהעם היהודי שנמצאת מחוץ לישראל פותרת את הסוגיה בבתי חולים מחוץ לישראל. ובכל זאת, דבר אחד ברור לי – חיפוש בתיקים של אנשים כדי לחפש חמץ הוא קו אדום שייצר נזק בלתי הפיך. הנזק הזה יהיה בראש ובראשונה לא מול הקהילה הערבית אלא מול הקהילה היהודית חילונית, שתראה בהחלטה כזו כפייה בלתי נסבלת.
רק תדמיינו את השיח בין השומר לבין באי בית החולים בניסיון לברר האם הפירור בתוך התיק הוא של חמץ גמור או של לחמניה כשרה לפסח הנמכרת בכל סופרמרקט
יתרה מכך, בעולם הרחב, השמרנות קשורה בקשר הדוק עם זכויות פרט. המחשבה על שומר שבודק בתיקים כדי לחפש חמץ תזעזע את השמרן האמריקאי לא פחות מאשר את הפרוגרסיבי. רק תדמיינו את השיח בין השומר לבין באי בית החולים בניסיון לברר האם הפירור בתוך התיק הוא של חמץ גמור או של לחמניה כשרה לפסח הנמכרת בכל סופרמרקט.
במילים אחרות, אין פה דיכוטומיה אמיתית שאומרת שכדי שבית החולים יהיה כשר חייבים לחטט בתיקים של הנכנסים. השאלה העיקרית איננה איסור החמץ אלא האכיפה. כמו שחדר האוכל בבתי חולים הוא כשר, ולא בודקים בתיקים של העובדים הנכנסים שהם לא החביאו איזה נקניק כדי לשים על הגבנ"צ, ככה גם השמירה על מרחב מכבד כלפי יהודים שומרי מסורת בפסח תהיה הרבה יותר ישימה בלי שהשומר בכניסה יהיה גם שומר הסף של הכשרות. הסברה, רגישות תרבותית ושילוט יעשו את העבודה טוב יותר ובאופן מכעיס פחות.
אני בטוח שאם בתי חולים יקימו בקרב עובדיהם צוותי מתנדבים שינסו לשמור על מרחב מכבד בפסח, ללא חיטוט בתיקים, הם ימצאו לא מעט מתנדבות ומתנדבים מהחברה הערבית
מי שמסתובב במרכולים בעמק ובגליל רואה שלעתים קרובות המצה מבוקשת יותר על ידי קונים ערבים מיהודים. אני בטוח שאם בתי חולים יקימו בקרב עובדיהם צוותי מתנדבים שינסו לשמור על מרחב מכבד בפסח, ללא חיטוט בתיקים, הם ימצאו לא מעט מתנדבות ומתנדבים מהחברה הערבית. הרצון לתת לשומרי מסורת יהודים חוויה מכבדת בבית החולים משותף גם לאזרחים הערבים בישראל.
הכותב הוא עו"ד מוראד מפרע, יו"ר הפורום האקדמאי לקידום הבריאות בחברה הערבית וחבר בצוות השוויון של הפורום האזרחי לקידום הבריאות בגליל. משמש מנכ"ל אגודת הידידים בביה"ח העמק בעפולה
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
