חדשות

זוהו כ-100 סוגי וירוסים חדשים שלא היו ידועים למדע

חוקרים מאוניברסיטת ת"א פיתחו כלי חישובי לכריית מידע גנטי שנאסף מאלפי נקודות דיגום ברחבי העולם ובאמצעותו התגלו וירוסים חדשים | התגלית צפויה לסייע לפיתוח אנטיביוטיקות ולהתגוננות ממזיקים לחקלאות

החוקרים פרופ' אורי גופנא ואורי נרי. צילום: שחר שחר/ דוברות אונ' ת"א

מחקר של אוניברסיטת תל אביב גילה כ-100 אלף סוגי וירוסים חדשים שלא היו ידועים עד כה למדע. הוירוסים, מסוג רנ"א, נתגלו במידע סביבתי חובק עולם מדוגמאות אדמה, אוקיינוסים אגמים ושלל מערכות אקולוגיות. החוקרים מעריכים כי הגילוי יכול לסייע בפיתוח אנטיביוטיקות ובהתגוננות מפני מזיקים לחקלאות. מדובר למעשה בגדילה של כפי תשעה מכמות וירוסי הרנ"א שהמדע הכיר עד כה.

המחקר נערך בהובלת הדוקטורנט אורי נרי בהנחייתו של פרופ' אורי גופנא מבית הספר שמוניס בפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת תל אביב, ובשיתוף עם גופי המחקר NIH ו-JGI מארה"ב, וכן ומכון פסטר בצרפת. המחקר פורסם בכתב העת Cell והוא כלל נתונים שנאספו על ידי יותר ממאה מדענים ברחבי העולם.

החוקרים מסבירים שוירוסים הם טפילים גנטיים, משמע הם מוכרחים להדביק תא חי כדי לשכפל את המידע התורשתי שלהם, לייצר נגיפים חדשים ולהשלים את מחזור ההדבקה שלהם. חלק מהוירוסים הם מחוללי מחלות שעלולים לפגוע בבני אדם (כמו וירוס הקורונה) אם כי רוב רובם המוחלט של הנגיפים אינם מזיקים לנו - חלקם אף חיים בתוך גופנו ואנו כלל לא מודעים לכך.

נרי מסביר שהמחקר כלל שימוש בטכנולוגיות חישוביות חדשות לכריית מידע גנטי שנאסף מאלפי נקודות דיגום שונות ברחבי העולם וביניהם אוקיינוסים, אדמה, ביוב, גייזרים ועוד. החוקרים פיתחו כלי חישובי משוכלל המבדיל בין החומר הגנטי של וירוסי רנ"א לבין זה של המארחים, ובאמצעותו ניתחו את נתוני העתק. התגלית אפשרה לחוקרים לשחזר כיצד לאורך התפתחותם האבולוציונית עברו הנגיפים תהליכי הסתגלות מגוונים כדי להתאים עצמם למארחים שונים.

במסגרת ניתוח הממצאים, החוקרים אף הצליחו לאתר וירוסים החשודים כמדביקים מזיקים שונים ובכך לפתוח דרך לשימוש בנגיפים לבקרה וטיפול במזיקים.

פרופ' גופנא: "המערכת שפיתחנו מאפשרת לבצע ניתוח אבולוציוני מעמיק ולהבין כיצד לאורך ההיסטוריה התפתחו נגיפי הרנ"א השונים. אחת משאלות המפתח בעולם המיקרוביולוגיה היא כיצד ומדוע נגיפים מעבירים ביניהם גנים. זיהינו שלל מקרים בהם החלפת גנים כזאת אפשרה לנגיפים להדביק יצורים חדשים. כמו כן, בהשוואה לנגיפי דנ"א, המגוון והתפקידים של נגיפי הרנ"א במערכות אקולוגיות מיקרוביאליות לא מובן היטב, במחקרנו מצאנו כי נגיפי רנ"א אינם חריגים בנוף האבולוציוני ולמעשה בהיבטים מסוימים אינם כה שונים מנגיפי הדנ"א. זהו פתח רחב למחקר עתידי והבנה טובה יותר כיצד ניתן לרתום נגיפים לשימושנו ברפואה ובחקלאות".

נושאים קשורים:  מחקר,  אוניברסיטת תל אביב,  פרופ' אורי גופנא,  חדשות,  וירוסים
תגובות