חדשות

פיתוח חדש עשוי לייעל כימותרפיה ולמנוע גרורות בסרטן השד

חוקרים ישראלים זיהו במודל חיה מנגנון שמייצר סביבה דלקתית באזור בגוף שטופל על ידי כימותרפיה | הצליחו להפחית את הסיכון להתפתחות גרורות סרטניות בעקבות הטיפול מ-52% ל-6% בלבד

כימותרפיה (אילוסטרציה)

פיתוח חדש של אוניברסיטת תל אביב עשוי לייעל את הטיפול הכימותרפי בקרב חולות סרטן השד ולהפחית את הסיכון להתפתחות גרורות סרטניות בעקבות הטיפול, מ-52% ל-6% בלבד. במסגרת המחקר, שנערך על חיות מודל, החוקרים זיהו את המנגנון שמייצר את הסביבה הדלקתית באזור בגוף שטופל על ידי כימותרפיה ומצאו כי על ידי שילוב גורם מדכא-דלקת בכימותרפיה ניתן למנוע את הגרורות.

המחקר נערך בהובלת פרופ' נטע ארז מהמחלקה לפתולוגיה בבית הספר לרפואה וחברי צוות המעבדה: לאה מונטרן, ד"ר נור ארשייד, יעל זית ויעלה שרף, וכן בשיתוף פרופ׳ איריס ברשק מהמרכז הרפואי שיבא וד"ר אמיר זוננבליק מהמרכז הרפואי איכילוב. המאמר פורסם בכתב העת Nature Communications.

פרופ' ארז מסרה: "במקרים רבים של סרטן השד, הגידול מוסר בניתוח ואחר כך ניתנת לחולה סדרה של טיפולי כימותרפיה במטרה לחסל שרידי סרטן שהמנתח לא הצליח להסיר או שכבר התפזרו בגוף. הכימותרפיה אמנם הורגת תאים סרטניים, אך לא פעם יש לה גם תופעות לוואי בלתי רצויות. אחת החמורות שבהן היא יצירת נזק ברקמות הבריאות ודלקת, אשר באופן פרדוקסלי עלולה לסייע לתאים סרטניים שנותרו לפתח גרורות באיברים אחרים בגוף. אנחנו ביקשנו לבחון איך זה קורה ולנסות למצוא פתרון לתופעה הקטלנית".

במסגרת המחקר יצרו החוקרים מודל של חיות עם סרטן השד, שעברו מסלול דומה לזה של נשים חולות: הסרת הגידול הראשוני בניתוח ואחר כך כימותרפיה ומעקב כדי לזהות בהקדם הישנות גרורתית של המחלה. החוקרים עקבו אחרי מצבן של החיות והממצאים היו מדאיגים: אצל חלק ניכר מהן התפתחו גרורות בריאות, בשיעור דומה להתפתחות גרורות בקבוצת הבקרה.

כעת ביקשו החוקרים לעקוב אחרי תהליך התפתחות הגרורות. לשם כך הם בחנו את מצב הריאות של חיות המודל בשלב ביניים, כאשר ייתכן שכבר נוצרו בהן מיקרו-גרורות נסתרות אך לא ניתן לזהותן אפילו באמצעי דימות מתקדמים כמו CT.

תמונת מיקרוסקופ של גרורת סרטן שד בריאות, מוקפת בחלבון המשלים המופרש. כחול - גרעיני תאים. אדום - חלבון המשלים. ירוק - כלי דם. צילום: לאה מונטרן

פרופ' ארז: "בבני אדם, התקופה שבין הטיפול הכימותרפי לבין הופעת גרורות הניתנות לאיתור היא מעין 'קופסה שחורה'. בחיות המעבדה יכולנו לבדוק מה באמת קורה שם ומצאנו מנגנון משמעותי שלא היה ידוע עד עתה: הטיפול הכימותרפי עורר תגובה דלקתית בפיברובלסטים, שהם תאי רקמת החיבור של הריאות, והתאים הללו זימנו למקום תאי חיסון ממח העצם. כך נוצרה באזור סביבה דלקתית שדווקא תומכת בהתפתחותן של המיקרו-גרורות, והן הפכו לגרורות סרטניות של ממש. בשורה התחתונה: הכימותרפיה, שנועדה להילחם בסרטן, השיגה דווקא תוצאה הפוכה".

החוקרים זיהו את המנגנון שבאמצעותו גייסו הפיברובלסטים את תאי מערכת החיסון ואז ״חינכו״ אותם לסייע לגידול. "גילינו", אומרת פרופ' ארז, "שבתגובה לטיפול הכימותרפי הפיברובלסטים הפרישו חלבונים שנקראים 'חלבוני המשלים'. מדובר בחלבונים שמתווכים ומגבירים דלקות, בין השאר על ידי גיוס תאי דם לבנים של מערכת החיסון אל אזורים בהם יש זיהום או נזק רקמתי (תהליך שמכונה כימוטקסיס). כשתאי מערכת החיסון הגיעו לריאות, הם יצרו סביבה דלקתית שתומכת בתאים הסרטניים ומסייעת להם להתפתח".

כאמצעי נגד החליטו החוקרים לשלב עם הכימותרפיה גם תרופה שמעכבת את פעילות חלבוני המשלים, במטרה למנוע את ההשפעה הבלתי רצויה של הטיפול. התוצאות היו מעודדות ביותר: שיעור חיות המודל שכלל לא פיתחו גרורות לאחר הטיפול עלה מ-32% ל-67%; שיעורן של אלו שפיתחו גרורות במוקדים רבים בריאותיהן ירד מ-52% בכימותרפיה רגילה ל-6% בכימותרפיה בתוספת מעכב הדלקת.

פרופ' ארז מסכמת: "במחקר שלנו הצלחנו לגלות את המנגנון העומד מאחורי בעיה חמורה בטיפול בחולות סרטן השד: חלק ניכר מהן מפתחות גרורות גם לאחר שהגידול הראשוני הוסר וניתן להן טיפול כימותרפי. זיהינו מנגנון דלקתי שבאמצעותו הכימותרפיה דווקא מסייעת להתפתחות הגרורות, ואף מצאנו פתרון: הוספת גורם מעכב דלקת לטיפול הכימותרפי. אנחנו מקווים שבעתיד הממצאים שלנו יגיעו לקליניקה ויאפשרו לרופאים להעניק טיפול יעיל יותר לסרטן השד ואולי אף לסוגי סרטן אחרים – טיפול שימנע את הישנות המחלה ויציל את חייהם של חולים רבים בכל העולם".

המחקר מומן על ידי הקהילה האירופית (ERC), האגודה למלחמה בסרטן וקרן אמרסון לחקר הסרטן.

נושאים קשורים:  אוניברסיטת תל אביב,  מחקרים,  סרטן השד,  כימותרפיה,  פרופ' נטע ארז,  חדשות
תגובות