מחקר ראשוני: הננו-תרופה שתוקפת את הסרטן פעמיים

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב הוכיחו שמערכת הובלה המבוססת על ננו-חלקיקים שומניים מסוגלת לטפל באמצעות רנ״א גם בעמידות לכימותרפיה וגם בעמידות לאימונותרפיה. תוצאות המחקר הפותח פתח חדש למלחמה ממוקדת ומותאמת אישית בסרטן, התפרסמו לאחרונה בכתב העת Advanced Materials.

את המחקר הובילו פרופ' דן פאר, ראש המעבדה לננו-רפואה, המכהן גם כסגן הנשיא למחקר ופיתוח באוניברסיטת תל אביב ומחלוצי פיתוח תרופות הרנ"א בעולם, יחד עם ד"ר סיאוק-ביאום יונג, פוסט דוקטורנט מקוריאה.

כימו-אימונותרפיה, המשלבת כימותרפיה ואימונותרפיה, נחשבת היום לסטנדרט המתקדם ביותר בטיפול במגוון של מחלות סרטן. שעה שהכימותרפיה משמשת להרס תאי הסרטן, האימונותרפיה מעודדת את תאי מערכת החיסון לזהות ולתקוף את התאים הנותרים. אלא שחולים רבים אינם מגיבים לטיפול כימו-אימונותרפי, ופירושו של דבר שהטיפול אינו ממוקד דיו.

פרופ' פאר וצוותו הוכיחו לראשונה כי ניתן לייצר מערכת הובלת תרופות המבוססת על ננו-חלקיקים שומניים, שתפרוק את מטענה אך ורק בתאי המטרה – הן בתאי הסרטן (לכימותרפיה) והן בתאי מערכת החיסון (לאימונותרפיה).

פרופ' דן פאר, סגן הנשיא למחקר ופיתוח וראש המעבדה לננו-רפואה בבית הספר למחקר ביו-רפואי וחקר הסרטן באונ' ת"א. "הננו-חלקיק מגיע לתאי ה-T של מערכת החיסון ומתכנת אותם מחדש לזהות את התאים הסרטניים"

"מדובר בחלקיק אחד שיודע לפעול בשתי זירות", מסביר פרופ' פאר. "הוא גם גורם לתאי הסרטן העמידים יותר לכימותרפיה להיות רגישים יותר והוא גם נותן בוסטר לתאי מערכת החיסון והופך אותם לרגישים יותר לתאי הסרטן. עם ננו-חלקיק ממוקד אחד אנחנו למעשה מספקים שני טיפולים שונים ובשני אתרי מטרה שונים מאוד. את הפיתוח בדקנו בחיות מודל משני סוגים – חיות מודל עם מלנומה גרורתית וחיות מודל עם גידול מוצק מקומי, ובשתי האוכלוסיות ראינו את שני האפקטים של מערכת ההובלה שלנו".

הפיתוח החדש ממשיך תגלית אחרת, שהראתה כי אנזים בשם HO1 משמש את תאי הסרטן כדי להתנגד לטיפול כימותרפי ולהסוות את עצמו מפני המערכת החיסונית. במסגרת המחקר הקליני, השתקת ה-HO1 בגידול נחשבת לאסטרטגיה אופטימלית, אלא שעד כה הנסיונות להשתיק את האנזים לוו בתופעות לוואי קשות.

"גידולים עמידים לכימותרפיה הם חלק מהמלחמה האינסופית שלנו בסרטן", אומר פרופ' פאר. "אנחנו היינו רוצים להשתיק את האנזים HO1 שמאפשר לגידול לפתח עמידות לכימותרפיה, ובמקביל מאפשר לו להסוות את עצמו מפני המערכת החיסונית. אבל השיטות הקיימות הן כמו להפציץ נמלה עם מטוס F-16.

"הננו-תרופה שלנו יודעת להגיע בדיוק לתאי הסרטן, להשתיק את האנזים ולחשוף את הגידול לטיפול כימותרפי, וזאת מבלי לייצר נזק סביבתי בתאים הבריאים. לאחר מכן, אותו ננו-חלקיק מגיע לתאי ה-T של מערכת החיסון ומתכנת אותם מחדש לזהות את התאים הסרטניים. גידולים פעילים ואגרסיביים במיוחד יודעים להסוות את עצמם מפני מערכת החיסון, ואנחנו מחזירים להם את הרגישות 'לראות' את הסרטן כמשהו לא טבעי ולתקוף אותו.

"זאת הפעם הראשונה שתרופה אחת המבוססת על ננו-חלקיק עם רנ״א עושה שתי עבודות מאוד שונות, ממש הפוכות", מוסיף פרופ' פאר. "מדובר במחקר ראשוני כמובן, אבל ככזה הוא בעל פוטנציאל אדיר".

המחקר מומן על ידי מענק ERC של האיחוד האירופי ומלגת מחקר מטעם ממשלת קוריאה.