דימום היא תופעה נפוצה בקרב מטופלים עם טרומבוציטופניה. החוקרים בדקו האם בדיקת תפקוד טסיות יכולה לנבא דימומים עתידיים אצל מטופלים עם לוקמיה מילואידית חריפה (AML – Acute myeloid leukemia) וטרומבוציטופניה.
עוד בעניין דומה
במחקר נכללו מטופלים מבוגרים עם AML וספירת טסיות < 5.0 × 1010 / ליטר. כמו כן, נאסף מידע מפורט הנוגע להיסטוריה של דימומים ונלקחו בדיקות דם בתחילת המחקר ובהמשך אחת לשבוע. החוקרים ניתחו פרמטרים המטולוגיים ופרמטרים בנוגע לקרישה.
החוקרים השתמשו ב-flow cytometry על מנת להעריך את תפקוד הטסיות (GPIIb/IIIa משופעל, P-selectin וביטוי של CD63) ואת אגרגציית הטסיות. האגוניסטים בהם השתמשו החוקרים היו TRAP י(thrombin‐receptor activating peptide) ו-CRP-XLי(collagen‐related peptide).
במהלך 18 חודשים, 60 מטופלים נכללו במחקר והיו תחת מעקב במשך 114 שבועות בסך הכל. דימום הופיע ב-52 שבועות ולא נמצא קשור לפרמטרים קליניים, המטולוגיים או לפרמטרים של קרישה. החוקרים בדקו משתנים המנבאים דימום באמצעות רגרסיה לוגיסטית רב משתנית, מותאמת לספירת טסיות, מין וגיל. בנוסף, החוקרים השוו את היסטוריית הדימומים ואת ה-ROCsי(Receiver operating curves) באמצעות C-index.
תוצאות המחקר הראו כי לאגרגצייה ירודה של טסיות בעקבות TRAP היה יחס סיכויים 3.00 (רווח בר סמך 95%: 1.38-6.60) ולאגרגציה ירודה של טסיות בעקבות CRP-XL היה יחס סיכויים 4.00 (רווח בר סמך 95%: 1.70-9.20) לדימום.
ה-C-index היה 0.71 במודל שכלל את תוצאות אגרגציית הטסיות, 0.72 במודל שכלל טסיות משופעלות חיוביות ל-GPIIb/IIIa לאחר גירוי עם TRAP,י0.68 במודל שכלל טסיות חיוביות ל-P-selectin לאחר גירוי עם TRAP ו-0.63 במודל עם ספירת טסיות. כמו כן נמצא כי עבור מטופלים שלא מקבלים עירוי טסיות, ה-C-index לדימום היה 0.83-0.91, כאשר התוצאות הגבוהות ביותר היו במודלים שהשתמשו באגרגציית טסיות. בנוסף, לא נמצא מתאם בין שינוי באגרגציית הטסיות לבין מספר הפעמים שניתנו מנות מרוכזות של טסיות.
החוקרים הסיקו כי אגרגציית טסיות ותוצאות הנוגעות לפעילות הטסיות יכולות לנבא דימומים בצורה טובה יותר מספירת טסיות לבד בקרב מטופל עם AML וטרומבוציטופניה.
מקור:
Vinholt, P.J. et al. (2019) American Journal of Hematology 94,8.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
