האקדמיה האמריקנית לרפואת ילדים (AAP) ממליצה לחבריה לבצע בבני-נוער מגיל 12 ומעלה בדיקות שנתיות להערכת מצבם הנפשי – במיוחד כדי לאתר אלו הסובלים מדיכאון, כדי שיקבלו טיפול מתאים.
עוד בעניין דומה
ההנחיות פורסמו בשבוע שעבר במסמך שהופץ לרופאי הילדים בארה"ב. נכתב בו, כי כיום רק 50% מהילדים בגיל ההתבגרות מאובחנים עם דיכאון לפני הגיעם לבגרות. סיוע בזמן, לאלו שיאובחנו כדיכאוניים, עוד בגיל הנוער, עשוי למנוע מהם סבל. כמו כן, מומלץ להנחות ולהפנות את אלו שיאובחנו עם דכאון לקבלת עזרה. רובם לא יודעים היכן יוכלו לקבלה ויש להכליל את הטיפול בנושאי בריאות הנפש במסגרת השירות הבריאותי הציבורי.
ה-AAD ממליץ לרופאי ילדים שמטפלים גם בבני נוער לתת להם שאלונים שיעסקו במצבם הנפשי, וזאת כחלק מהבדיקות הגופניות הרגילות שהם עוברים. את ההנחיות הכינה ד"ר רייצ'ל צוקרברוט (Zuckerbrot), פסיכיאטרית ילדים ומרצה באוניברסיטת קולומביה.
בדיווח ב"הארץ" על המלצת רופאי הילדים בארה"ב נמסר, כי גם בבריטניה הוחלט על חיזוק מערך התמיכה הנפשית בתלמידי בתי הספר (חטיבות ביניים ומעלה) ומורים יודרכו לזהות בעיות אצל תלמידיהם כדי להפנותם לקבלת עזרה מתאימה. עם זאת מציין העיתון שמומחים בבריטניה הביעו הסתייגות מהצורך לבדוק ילדים מגיל 12 מאחר שרופאי משפחה שם משתדלים שלא לרשום נוגדי דיכאון לקטינים לצעירים מתחת לגיל 18. בין הסיבות שמומחים בבריטניה מונים להתנגדותם: התרופות עלולות לעורר מחשבות אבדניות ולהשפיע על המוח.
בסוף השבוע שעבר הסתיימו בבריטניה התייעצויות בנוגע לחיבור מסמך מנחה בהקשר לבריאות בני הנוער והוא התמקד בהתערבות מוקדמת. בבריטניה מומלץ שבתי הספר ימלאו תפקיד מרכזי יותר מאשר הם ממלאים כיום במעורבות בחיי התלמידים.
האסטרטגיות המומלצות: הרחבת המודעות לבעיות בתחום בריאות הנפש והדרכה מתאימה לצוותי בתי הספר, הכללת תחום בריאות הנפש בקורסים לחינוך בריאותי, חברתי ואישי. על בסיס המלצות אלו אמורים חוקרים לבדוק את ממצאי בתי הספר כדי לברר אם ניכרים בתלמידים סימנים לפגיעה עצמית או מחשבות אבדניות.
העיתון ציין כי בישראל אין עלייה במספר מקרי האובדנות בקרב ילדים, נוער וצעירים, בהשוואה למתרחש בארה"ב. אלא שבשנים האחרונות מתרבים סימני מצוקה של בני נוער המעידים על תופעות כמו דיכאון, חרדה או מחשבות אובדניות. חלק מהמומחים סבורים שהדבר קשור בכניסת המדיה הדיגיטלית לתחום החברתי והבין אישי והתגברות תחושת הבדידות — אחד הגורמים המשמעותיים לדיכאון, חרדה ומחשבות אובדניות.
במערכת הבריאות הוחל באחרונה בהטמעת תכניות שידריכו מורים ומדריכים לאתר ילדים ונוער במצוקה נפשית וזאת כחלק מהתכנית הלאומית למניעת אובדנות. בין הפעולות המוסדרות המבוצעות בארץ, פירט העיתון: תמיכה בנפגעי אלימות ובריונות ברשת, הדרכה לאנשי מקצוע, הגברת המודעות של הנוער לקיומם של שירותי חירום לנפש. משרד הבריאות יקים ועדה מקצועית, הכוללת גם מומחים לבריאות הנפש, לבחינת השלכות השימוש הגובר במדיה דיגיטלית על מצבם הנפשי של ילדים ונוער. מסקנות הוועדה יוגשו כהמלצות להורים ולמסגרות חינוכיות.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
