החשיבות בטיפול ביחידות ייעודיות בבתי החולים במקרי שבץ מוחי

בקרב כ-93% מהלוקים בשבץ מוחי, הגורם הוא אוטם במוח שנגרם כתוצאה מסתימת עורק על ידי קריש דם. בעקבות זאת נגרמת הפסקה פתאומית של זרימת הדם אל המוח. עם הפסקת זרם הדם, נמנעת גם אספקת החמצן וחומרי אנרגיה, כגון סוכר לתאי עצב. התא ניזוק או מת תוך דקות ספורות וכתוצאה מכך לא יתפקדו האיברים אשר נשלטים על ידי אותו אזור מוח שנפגע.

קיימות כמה אפשרויות לחסימת כלי דם הגורמות לשבץ מוחי: חסימה משנית לטרשת עורקים של עורק גדול במוח או מחוצה לו, תסחיף שמקורו בפגם מבני בלב או בהפרעה בקצב הלב וחסימה של כלי דם קטנים (בקוטר שערה) שנמצאים בעומק המוח עצמו.

הגורם בקרב ה-7% הנותרים הלוקים בשבץ מוחי הוא קרע של כלי דם במוח שגורם לדימום תוך מוחי.

"המטופלים שלנו ב"הדסה" זוכים למצב תפקודי הרבה יותר טוב מאשר אילו היו מאושפזים בכל מסגרת אחרת"

הגיל הינו גורם סיכון מרכזי וככל שעולה הגיל הסיכון ללקות בשבץ מוחי עולה גם כן. מגיל 35 הסיכון ללקות במחלה מכפיל את עצמו מדי עשור. בסקר שפורסם לאחרונה על ידי האיגוד הנוירולוגי נמצא, כי גילם הממוצע של הלוקים בשבץ נמצא במגמת ירידה וכיום עומד על 69. זאת, לעומת גיל ממוצע של 71 בסקר שנערך לפני כמה שנים. כרבע מהלוקים במחלה הם מתחת לגיל 65 וכ-8% בני פחות מ-50.

מאחר ולא נראתה ירידה במספר הלוקים בשבץ מוחי בישראל הרי שהמסקנה היא כי לא קיימת מספיק מודעות בקרב הקהל הרחב לגורמי הסיכון, לנחיצות האבחון והטיפול על מנת להפחית את הסיכון ללקות בשבץ מוחי.

גורמי הסיכון הנוספים למעט הגיל, הינם יתר לחץ דם, סוכרת, רמת שומנים גבוהה בדם (כולסטרול וטריגליצרידים), עישון, מחלות לב והפרעות בקצב הלב, נטייה לקרישיות יתר, סמיכות יתר של הדם (פוליציטמיה) ונטייה גנטית לאירועים לבביים ומוחיים.

כידוע, ישנה מודעות נמוכה לתסמיני שבץ מוחי ולכן בניגוד להתקפי לב, שבהם רבים מגיעים מיד לבית החולים כבר כאשר הם חווים לחץ בחזה, רבים מהלוקים בשבץ מוחי אינם מגיעים מיידית לבית החולים וכך מצבם מחמיר. על כן חשוב לזהות את סימני האזהרה לשבץ מוחי: עיקום פתאומי של הפה, קושי בדיבור, ראיית "וילון" או ערפול ראיה בעין אחת, הרגשת נימול במחצית הגוף, יד אחת שפתאום אינה מתפקדת, ועם זיהוי הסימנים הללו יש להגיע בדחיפות לבית החולים על מנת שנוכל לעזור לחולים בצורה הטובה ביותר, למשל ע"י תרופות שממיסות את קריש הדם ופותחות החסימה או בצנתור שבו שולפים את הקריש החוסם את כלי הדם.

ההגעה המהירה לבית החולים הינה קריטית כיון שניתן לתת טיפול בתרופה שפותחת את החסימה בכלי הדם רק תוך 4.5 שעות מתחילת התסמינים או במקרים נדירים הרבה יותר, בשליפה של הקריש באמצעות צנתור. יש לקחת בחשבון שגם הבירור בחדר המיון כדי לאשרר את האבחנה של שבץ לוקח זמן כיון שבין השאר צריך לעשות לכל חולה כזה בדיקת CT של המוח.

לכן, משרד הבריאות בודק מדדים קבועים בין בתי החולים בכל שנה ובהם כמה זמן לוקח לעשות CT לחולי שבץ מוחי בחדר המיון. כדי לעמוד במדדי האיכות הללו יש צורך בהתאמה של המערכת בכל בית חולים כדי שתהיה עבודה מהירה ומדויקת שתאפשר עיבוד של כל חולה כזה בזמן קצר ככל הניתן.

אנחנו ב"הדסה" ביצענו התאמות כאילו כבר לפני שנים ולראיה "הדסה" זוכה במקום הראשון בין בתי החולים הגדולים במדדי האיכות של משרד הבריאות.

לאחר אישור האבחנה של שבץ ומתן הטיפול המידי ופתיחת העורק החסום בחולים שהגיעו בחלון הזמן הנקוב, המטופלים עוברים לאשפוז ביחידת שבץ ייעודית. היחידה לטיפול בשבץ מוחי ב"הדסה" היא בין היחידות הראשונות שהוקמו בארץ וכיום מציעה מערכת של 14 מיטות ייעודיות לשבץ. ההתמחות הספציפית של יחידות כאילו בחולי שבץ מאפשרת את הטיפול הרפואי והסיעודי הטובים ביותר עבור החולים שלנו ובכך נמנעים סיבוכים שונים כגון זיהומים והתקפי לב. המטופלים שלנו זוכים למצב תפקודי הרבה יותר טוב מאשר אילו היו מאושפזים בכל מסגרת אחרת.

לאחר איתור הגורם לאירוע המוחי, יש צורך בטיפול מונע שכן, כ-3,000 איש בישראל לוקים בשבץ מוחי חוזר והסיכון של חולים ששרדו שבץ מוחי ראשון ללקות באירוע נוסף גדול פי 9 מהסיכון של כלל האוכלוסייה. הטיפול המניעתי המקובל הוא התערבות כירורגית או צנתור והשמת תומכן במידה והמקור הוא היצרות טרשתית של עורק התרדמה.

"כיום יש נטייה להסתכל על התקפי לב ושבץ מוחי בראייה רב מערכתית מאחר והגורמים להם זהים ומאפיינים את מחלת טרשת העורקים"

לעומת זאת, אם יש מקור בלב השולח קרישי דם למוח אזי יש צורך במתן תרופות נוגדות קרישה ואם יש מחלה של כלי הדם הקטנים במוח אז יש לתת תרופות הנוגדות איגור של טסיות הדם.

כמובן שחשוב מאד גם לאזן באופן מיטבי את גורמי הסיכון כגון יתר לחץ דם ושומני הדם והסוכרת ולהפסיק לעשן. חשוב מאד גם לעסוק בפעילות גופנית יומית ולהקפיד על כלכלה מאוזנת ומשקל נכון.

כיום יש נטייה להסתכל על התקפי לב ושבץ מוחי בראייה רב מערכתית מאחר והגורמים להם זהים ומאפיינים את מחלת טרשת העורקים. מחלה טרשתית באזור אחד בגוף מרמזת על סיכון מוגבר לחלות באזור נוסף בגוף. למשל היצרות בעורק התרדמה מאותתת על סיכון גבוה להיצרות בעורקים נוספים בגוף המובילים למוח או ללב. יתרה מכך, לעתים סיבוכים הנוצרים כתוצאה ממחלות לב עלולים לגרום לתסחיף של קריש למוח. הדרך להפחית את הסיכון למחלה רב מערכתית היא לטפל בגורמי הסיכון.

מסיבה זו קיימת חשיבות גבוהה לשיתוף פעולה בין נוירולוגים, קרדיולוגים מצנתרי מוח וכירורגים של כלי דם בחולים הללו, על מנת להתאים להם טיפול אופטימאלי שייתן מענה למכלול הבעיות. מרפאות רב מערכתיות כאילו קיימות היום בבית החולים "הדסה" עין כרם ובמספר מרכזים רפואיים נוספים בישראל.

לסיכום, נראה כי יש לקדם את העלאת המודעות בקרב הציבור לאבחון של גורמי הסיכון לשבץ מוחי מבעוד מועד ולאזנם, ובכך להוריד את הסיכון ללקות בשבץ וכן להקפיד על טיפול מניעתי לאלה שכבר לקו בשבץ על מנת להימנע מאירועים נוספים. במקביל חשוב להעלות מודעות לסימני האזהרה המצביעים על אירוע מוחי ולהגיע לבי"ח בהקדם.

כמו כן, נוירולוגים ממליצים להקים יחידות ייעודיות לשבץ מוחי שיעניקו טיפול טוב יותר לחולים. מחקרים מוכיחים כי מרכזים אלה מפחיתים את הסיכון לתמותה ונכות פי 3 מאשר טיפול במחלקות פנימיות.