היעילות ההשוואתית של טיפולים לסרטן הערמונית שהתגלה על ידי בדיקות PSAי(Prostate-specific antigen) נותרה לא ברורה.
עוד בעניין דומה
מחקר חדש השווה בין מעקב פעיל, כריתת הערמונית (Radical prostatectomy) לרדיותרפיה חיצונית כטיפול בסרטן הערמונית ממוקם קלינית.
בין השנים 1999 ו-2009, סך של 82,429 גברים בגילאים 50 עד 69 ביצעו בדיקות PSAי; 2,664 מהם אובחנו כסובלים מסרטן הערמונית ממוקם ו-1,643 הסכימו לעבור רנדומיזציה לקבלת מעקב פעיל (545 גברים), ניתוח (553 גברים) או רדיותרפיה (545 גברים).
התוצא הראשוני שנמדד היה תמותה מסרטן הערמונית במעקב חציוני של 10 שנים. תוצאים משניים כללו שיעור התקדמות המחלה, התפתחות גרורות ותמותה מכל הסיבות.
בסך הכל אירעו 17 מקרי תמותה מסרטן הערמונית: 8 בקבוצת המעקב הפעיל (1.5 מקרי תמותה ל-1,000 שנות אדם; 95%CIי0.7-3.0), 5 בקבוצת הניתוח (0.9 ל-1,000 שנות אדם ; 95%CIי0.4-2.2) ו-4 בקבוצת הרדיותרפיה (0.7 ל-1,000 שנות אדם ; 95%CIי0.3-2.0). ההבדל בין הקבוצות היה לא משמעותי (p=0.48 להשוואה הכוללת).
בנוסף, לא נמצא הבדל משמעותי בין הקבוצות במספר מקרי התמותה מכל הסיבות (169 מקרי תמותה סך הכל; p=0.87 בהשוואה בין שלושת הקבוצות).
גרורות התפתחו ביותר גברים בקבוצת המעקב הפעיל (33 גברים; 6.3 מקרים ל-1,000 שנות אדם; 95%CIי4.5-8.8) בהשוואה לקבוצת הניתוח (13 גברים; 2.4 ל-1,000 שנות אדם; 95%CIי1.4-4.2) או לקבוצת הרדיותרפיה (16 גברים; 3.0 עבור 1,000 שנות אדם; 95%CIי1.9-4.9) (p=0.004 להשוואה הכוללת).
שיעור גבוה יותר של התקדמות המחלה נצפה בקרב קבוצת המעקב הפעיל (112 גברים; 22.9 אירועים ל-1,000 שנות אדם; 95%CIי19.0-27.5), בהשוואה לקבוצת הניתוח (46 גברים; 8.9 אירועים ל-1,000 שנות אדם; 95%CIי6.7-11.9) או לקבוצת הרדיותרפיה (46 גברים; 9.0 אירועים עבור 1,000 שנות אדם; 95%CIי6.7-12.0) (p<00001 להשוואה הכוללת).
מסקנת החוקרים היתה, כי לאחר מעקב חציוני של 10 שנים, תמותה מסרטן הערמונית היתה נמוכה ללא תלות בסוג הטיפול, ללא הבדל משמעותי בין הטיפולים. ניתוח או רדיותרפיה היו קשורים עם היארעות נמוכה יותר של התקדמות המחלה או גרורות, בהשוואה למעקב פעיל בלבד.