05מטרת המחקר היתה להשוות את ההבדלים בשליטה הגליקמית, שיעור אירועי היפוגליקמיה, וריאביליות ברמת גלוקוז ופרופיל ליפידים בחולי סוכרת סוג 1 (T1DM) עם איזון ירוד לאחר מתן גלרגין בערב לעומת בבוקר.
עוד בעניין דומה
18 מטופלים נכללו, במחקר, בעלי HbA1c הגבוה מ-7%. בתחילת המחקר בוצע שלב סקירה בן 12 שבועות בו המטופלים המשיכו את הטיפול הנוכחי שלהם ובו עודדו לשמור על שליטה גליקמית אופטימלית. החולים אשר לא הגיעו השיגו את היעדים הועברו לטיפול גלרגין בבוקר למשך 12 שבועות נוספים.
המטרה העיקרית של המחקר היתה לחקור שינויים ב-HbA1c לאחר שלב השינוי. מטרה משנית היתה להעריך את ההשפעה על שיעור אירועי היפוגליקמיה, וריאביליות ברמת גלוקוז, מינון האינסולין הנדרש, משקל ופרופיל ליפידים.
לאחר שלב המעבר, לא נצפה שינוי מובהק במינון האינוסלין הבזאלי הנצרך, או במשקל הגוף, אך כן נצפתה ירידה מובהקת ב HbA1cי(8.02 ± 0.5 vs.י 7.4 ± 0.3%), p<0.01) וכמו כן ירידה בשיעור אירועי היפוגליקמיה יומיים וליליים עבור כל חודש ועבור כל מטופל (p<0.01).
המדדים של שליטה גליקמית השתפרו גם הם לאחר המעבר (p < 0.01). באשר לפרופיל הליפידים, נצפתה עלייה ב-HDL וירידה בטריגליצרידים בעקבות השינוי (p<0.01), ללא שינוי בחלקיקי שומן אחרים.
החוקרים סיכמו, כי בחולי T1DM עם איזון ירוד, מעבר לטיפול בגלרגין בבוקר שיפר את השליטה הגליקמית תוך כדי צמצום אירועי היפוגליקמיה בלילה ובבוקר וכן להורדה בתנודתיות רמות הסוכר בדם, ושיפור פרופיל ליפידים ללא שינוי במשקל גוף.
מקור:
Diabetes Ther. 2015 Sep 14. [Epub ahead of print]
The Effects of Transition from Bedtime to Morning Glargine Administration in Patients with Poorly Regulated Type 1 Diabetes Mellitus: Croatian Pilot Study.; Gradiser M1, Bilic-Curcic I2, Djindjic B3, Berkovic MC4.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות