במחקר זה נותחו נתונים מעוקבה (cohort) פרוספקטיבית של 255,024 מבוגרים בני 45 שנים ומעלה, אשר גויסו בין השנים 2006-2009. מטרת המחקר היתה לזהות מאפיינים הקשורים לאבחנה של הרפס זוסטר.
עוד בעניין דומה
האבחנות אותרו לפי קשר לטיפול פרמקולוגי ותיעוד מבתי החולים, ויחסי סיכון (hazard ratio, HR) חושבו. בלמעלה מ-940,583 שנות אדם, 7,771 משתתפים אובחנו עם זוסטר, ומתוכם 253 (3.3%) אושפזו.
מצב דיכוי חיסוני או מגבלה גופנית חמורה נמצאים בסיכון מוגבר לאבחנה של הרפס זוסטר; יש לשקול חיסון באוכלוסיות אלו
לאחר התאמה לגיל ומשתנים נוספים, נמצא קשר לאבחנה של הרפס זוסטר עם המצבים הבאים:
- מצב של דיכוי חיסוני בתקופה האחרונה (HR 1.58, 95% רווח סמך 1.32-1.88);
- מין נשי (1.36, 1.3-1.43);
- אבחנה של סרטן בתקופה האחרונה (1.35, 1.24-1.46);
- מגבלה גופנית חמורה אל מול היעדר מגבלה (1.33, 1.23-)
הסיכון היחסי לאשפוז בשל זוסטר היה גבוה יותר עבור אנשים עם מצב של דיכוי חיסוני (3.78, 2.18-6.55), עם סרטן (1.78, 1.24-2.56) או אם מגבלה גופנית חמורה (2.5, 1.56-4.01).
ממצא חדש זה, בנוגע לסיכון מוגבר ללקות בהרפס זוסטר וכן להתאשפז כתוצאה מהרפס זוסטר בקרב מבוגרים עם מגבלה גופנית חמורה מצריך הערכה של שימוש בחיסון לזוסטר באוכלוסיה זו.
החוקרים סיכמו, כי הרפס זוסטר נפוץ יותר בנשים מאשר בגברים. במחקר זה נמצא, כי אנשים עם אבחנה של סרטן בתקופה האחרונה, מצב דיכוי חיסוני או מגבלה גופנית חמורה נמצאים בסיכון מוגבר לאבחנה של הרפס זוסטר ויש לשקול בחיוב מתן חיסון כנגד הרפס זוסטר באוכלוסיות אלו.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות