מחקר חדש של רמב"ם ומכון ויצמן בחן מדוע הלוקמיה חוזרת אחרי כימותרפיה

כתב העת Blood מפרסם תוצאות מחקר חדש שערך צוות של רופאים וחוקרים מהמרכז הרפואי רמב"ם בחיפה, הפקולטה לרפואה בטכניון ומכון ויצמן ברחובות, העוסק בשאלה מדוע הכימותרפיה נכשלת כשמדובר בטיפולים בלוקמיה, זאת אף על פי שהחולה זוכה לטיפולים ממושכים ועובר שלב של החלמה.

הסיבה לחזרת המחלה אינה ידועה, ציינו החוקרים. ההשערה היא שהתופעה קשורה לתכונות הגידול הסרטני ולמנגנוני ההתפתחות שלו, שגם הם אינם ברורים במלואם. המחקר החדש הראה כי לפחות לגבי סרטן הדם, מקורו של הסרטן החוזר בתאים מיוחדים, תאי גזע סרטניים, והם שונים מתאי הגידול הרגילים ומסוגלים לשרוד את המתקפה הכימותרפית. לממצאים השלכות יישומיות חשובות לגבי תכנון טיפול יעיל למחלה.

תא דם לוקמי. (מקור צילום: Wikimedia commons, NIH)

צוות המחקר כלל את ד"ר לירן שלוש, פרופסור קרל סקורצקי, פרופסור יעקב רואו, ד"ר צילה צוקרמן (כולם מרמב"ם והפקולטה לרפואה בטכניון), נועה צ'פאל-אילני וד"ר רבקה אדר (מכון ויצמן) וגם מדענים מאוניברסיטת אוהיו בקולומבוס, ארה"ב. את המחקר הוביל פרופסור אהוד שפירא מהמחלקה לכימיה ביולוגית, מתמטיקה שימושית ומדעי המחשב במכון ויצמן.

החוקרים מסרו כי ידוע שמקורה של מחלת הסרטן הוא בשיבוש שחל במנגנון המבקר את קצב החלוקה של תאים. בעקבות זאת, תאים מסוימים מתחילים להתחלק במהירות, ויוצרים גידולים ה"משתלטים על הגוף". הטיפול הנפוץ לסרטן הוא תרופות כימותרפיות, המכוונות לפגוע בתאים שמתחלקים במהירות. התרופות מצליחות, לעתים קרובות, להשמיד את התאים הסרטניים ולרפא את החולה. אך אצל רבים מחולי סרטן הדם שעברו כימותרפיה, המחלה חוזרת לאחרי זמן מה.

הסבר אפשרי אחד לכך הוא שהכימותרפיה נכשלה ולא הצליחה להרוג את כל תאי הגידול המקורי. התאים ששרדו ממשיכים להתחלק ללא בקרה, והמחלה מתפתחת שוב. הסבר אחר הוא שהכימותרפיה מצליחה להרוג את כל תאי הגידול המקורי, אך נוסף להם מסתתרים בגוף תאי גידול מסוג אחר. אלה אינם מתחלקים במהירות, ולכן הם חסינים מפני כימותרפיה. יש להם יכולת לייצר תאים סרטניים חדשים, וכך חוזרת המחלה. מסיבה זאת הם מכונים "תאי גזע סרטניים".

בניסוי לצורך המחקר השתמשו המדענים בשיטה לקביעת "אילן היוחסין" של התאים. שיטה זאת פותחה במעבדתו של פרופסור שפירא במכון ויצמן. היא מבוססת על העובדה שהחומר הגנטי שבכל התאים עובר מוטציות והן מועברות לתאי הבת בזמן חלוקת התא. השימוש במוטציות מאפשר לבדוק אם יש קרבה "משפחתית" בין התאים ואת מידת הקרבה ביניהם (לזהות כמה דורות מפרידים בינם לבין תא האב המשותף). כך מתקבל "עץ היוחסין המשפחתי" המתאר את התפתחות התאים, מתאי האב ועד לתאים הצעירים ביותר.

צוות החוקרים השתמש בדגימות תאי דם שנלקחו מחולי לוקמיה מיד עם אבחון המחלה. דגימה נוספת נלקחה לאחר הטיפולים הכימותרפיים מחולים שמחלתם התפתחה שוב. הדגימות אפשרו לשחזר את "העץ המשפחתי", כלומר את שושלת התאים משלב תאי הסרטן באבחון הראשוני ועד תאי הסרטן בזמן חזרת המחלה. כך נחשפו ה"יחסים המשפחתיים" בין שני סוגי התאים. נתגלה בבירור כי אצל חלק מהחולים שנבדקו מקורו של הסרטן החוזר אינו בתאי הגידול המקורי, אלא בתאים קרובים לשורש העץ. כלומר, תאים שהתחלקו פעמים מעטות. משמעות הממצא היא שלתאים אלה קצב חלוקה אטי מאוד, ולכן הם חסינים בפני טיפול כימותרפי.

המסקנה, לדברי פרופסור שפירא, היא כי "במקרים רבים כימותרפיה לבדה איננה יכולה לרפא את סרטן הדם. לשם ריפוי מלא וכדי למנוע חזרתו, יש לחפש תרופה שתחסל לא רק את התאים המתחלקים במהירות, אלא גם את תאי הגזע הסרטניים, שקצב חלוקתם האטי עושה אותם עמידים לכימותרפיה".