חדשות

צוות מרמב"ם והטכניון הפך תאי עור של שני חולי לב לתאי שריר לב פועמים

על ההישג המדעי מדווח היום ה-European Heart Journal. מדובר בהישג ראשון מסוגו בעולם הפותח אפשרויות עתידיות בתחום הרפואה הרגנרטיבית

צוות מהמרכז הרפואי רמב"ם והפקולטה לרפואה בטכניון בחיפה, בראשות הקרדיולוג פרופסור ליאור גפשטיין, הצליח לראשונה בעולם, בניסוי במעבדה, להפוך ב"תכנות מחדש" תאי עור שנלקחו משני חולי-לב לתאים של רקמת שריר לב בריאה ופועמת. על ההישג מדווח היום ה-European Heart Journal. עורכו הראשי, פרופסור תומס לישר, העומד בראש בית החולים האוניברסיטאי בציריך ומנהל את המחקר הקרדיווסקולארי במכון לפיזיולוגיה בציריך, הכתיר את ההישג כפריצת דרך הפותחת אפשרויות חדשות עתידיות לטיפול בחולי לב באמצעות תאי hiPSCs, תאי-גזע אנושיים פלוריפוטנטיים.

בתמונה: פרופ' ליאור גפשטיין (צילום: דודי ארדון, דוברות רמב"ם)

בתמונה: פרופ' ליאור גפשטיין (צילום: דודי ארדון, דוברות רמב"ם)

בהודעה שפרסם הטכניון נאמר כי החוקרים, פרופסור גפשטיין והדוקטורנטית שלו לימור צבי-דאנטסיס, וכן חוקרים נוספים, מסרו כי מקור התאים היה שני גברים חולי לב בני 51 ו-61. תאי העור שנלקחו מהם עברו תכנות מחדש תוך שימוש בשיטות מתחום ההנדסה הגנטית והביולוגיה של תאי גזע. לאחר המניפולציות שעברו התאים הם אמורים להיות מוזרקים לחולים שלבם ניזוק, ומשום שמקור התאים בחולים עצמם תימנע דחייה של התאים על ידי המערכת החיסונית. במקרים אחרים של הזרקת תאי גזע, המערכת החיסונית מתייחסת אליהם כאל גורם זר.

פרופסור גבשטיין מסר: "מה שחדש במחקר שלנו הוא שהראינו שאפשר לקחת תאי עור מחולים מבוגרים הסובלים מכשל לב מתקדם, ולהפוך אותם לתאי לב פועמים, בריאים וצעירים, השייכים לחולה עצמו. הדבר נעשה בצלוחית מעבדה. התאים שתוכנתו מחדש הם המקבילה למצבם של תאי הלב של אדם בעת שנולד."

במהלך הניסוי נלקחו תאי עור משני גברים הסובלים מאי-ספיקת לב. הם תוכנתו באמצעות החדרת שלושה גנים, "פקטורי שעתוק". קוקטייל התכנות לא כלל את פקטור השעתוק c-Myc, ששימש בעבר ליצירת תאי גזע, מאחר שידוע שהוא גן הגורם לסרטן.

בתמונה: פרופ' ליאור גפשטיין (צילום: דודי ארדון, דוברות רמב"ם)

בתמונה: פרופ' ליאור גפשטיין (צילום: דודי ארדון, דוברות רמב"ם)

פרופסור גפשטיין מסר כי אחד המכשולים בשימוש קליני ב- hiPSCs בבני אדם הוא הסכנה שהתפתחות התאים תצא משליטה והם יהפכו לגידול ממאיר. הסכנה נובעת מכמה גורמים, וביניהם פקטור האונקוגני c-Myc והאינטגרציה האקראית לתוך ה-DNA של נגיף המשמש להעברת פקטורי השעתוק (התהליך הידוע בשם אונקוגנזיס החדרתי – insertional oncogenesis).

החוקרים גרמו להתמיינות תאי הגזע המושרים של החולים וליצירת רקמת לב פועמת במעבדה. אפיון תאי הלב שנוצרו הראה שאינם שונים משמעותית בתכונותיהם מתאים שהתקבלו בצורה דומה מנבדקים בריאים וצעירים.

יכולת רקמת שריר הלב שנוצרה להשתלב נבחנה בתוך רקמת לב קיימת. לשם כך גודלו תאי הלב הללו עם רקמות לב קיימות. תוך 48-24 שעות, הרקמות פעמו יחד. "הרקמה התנהגה כמו רקמת לב מיקרוסקופית, עשויה מכ-1,000 תאים בכל אזור-פעימה," ציין פרופסור גפשטיין. הרקמה החדשה הושתלה בחולדות מעבדה בריאות. הרקמה המושתלת החלה ליצור קשרים עם תאי הרקמה המארחת.

עד שניתן יהיה להשתמש בטכנולוגיה הזאת מתחום הרפואה הרגנרטיבית לטיפול עתידי מעשי בחולי לב קשים, יידרשו לפחות עוד 10-5 שנות מחקר והתגברות על כמה מכשולים. "כדי לתרגם תוצאות ניסויים כאלו לטיפול קליני בחולי לב נחוץ עוד מחקר רב", אמר פרופסור גפשטיין.

פרופסור לישר אמר כי כתב העת שהוא עומד בראשו גאה לפרסם את המחקר "המלהיב הזה, הפותח דלת ומסמן גישה חדשה ברפואה הרגנרטיבית".

פרופסור רפי ביאר, מנהל רמב"ם, אמר על המחקר: מדובר בגילוי שעשוי לשנות את פני הקרדיולוגיה בפרט והרפואה בכלל.

לדיווח על המחקר

נושאים קשורים:  חדשות,  הפקולטה לרפואה בטכניון,  פרופסור ליאור גפשטיין,  המרכז הרפואי "רמב"ם",  תאי גזע פלוריפוטנטים,  רפואה רגנרטיבית,  תאי עור
תגובות
mikhael attias
27.05.2012, 18:26

הידד!!!! תחזקנה ידיכם,איחולי הצלחה, והרבה תודה לכם ולו רק עבור התקווה ......ש יום יבוא והוא קרוב ומיליונים בכל העולם ימלמלו את שימכם בהודיה תוך ריצה ופעילות גופנית כשליבם !!!!! פועם בחדווה והיתרגשות
חזק ואמץ הצליחו ושוב תודה
מיכאל