מידע לגבי בדיקות סקר נמסר לעתים קרובות באמצעות דיווח על עלייה בשרידות. דיווח כזה קוסם לרופאים ולמטופלים, אולם הוא חסר משמעות לגבי יעילותה של בדיקת סקר, כיוון שהוא נתון להשפעתן של שתי הטיות: הטיה עקב אבחנה מוקדמת (lead time bias) והטיה עקב אבחון יתר (overdiagnosis bias).
עוד בעניין דומה
הטיות אלו עלולות לגרום לכך שהנתונים יעידו על עלייה בשרידות, כאשר למעשה לא קיים שינוי בתמותה. על מנת להבהיר מהו lead time bias, מציעים החוקרים להניח כי בקבוצת מטופלים מאובחן סרטן מסוג מסוים בכל המטופלים בגיל 67 עקב הופעת סימפטומים, וכל המטופלים מתים בגיל 70 כתוצאה מאותו סרטן. שיעור השרידות במשך 5 שנים מהאבחנה (5iyear survival) יהיה 0%. כעת נניח שבאותה קבוצה, כל המטופלים עוברים בדיקת סקר, המובילה לכך שהסרטן מאובחן אצל כולם כבר בגיל 60, ולמרות זאת כולם מתים בגיל 70 כתוצאה מאותו סרטן. שיעור השרידות למשך 5 שנים מהאבחנה יהיה במקרה זה 100%, אף על פי שברור שהבדיקה אינה יעילה בהורדת התמותה.
סקר רפואי (אילוסטרציה)
על מנת להבהיר מהו overdiagnosis bias מציעים החוקרים להניח כי באוכלוסייה מסוימת מאובחנים 1,000 איש כחולים בסוג מסוים של סרטן, ו-400 מהם חיים לאחר 5 שנים – כך ששיעור השרידות הוא 40%. בבדיקת סקר מאובחנים לעתים גם מקרי סרטן שלא יתקדמו בהמשך, תופעה המוכרת כאבחון יתר (overdiagnosis). אותם מקרים לא יובילו לתמותה. לפיכך, אם בבדיקת סקר באותה אוכלוסייה יבוצע אבחון יתר של 2,000 מקרים נוספים כתוצאה מבדיקת סקר, שיעור השרידות על פני 5 שנים יהיה 80% (2,400 מתוך 3,000) – כך שגם במקרה זה שיעור השרידות מוכפל, אף על פי שלא חל כל שינוי בתמותה.
הנתונים לגבי שיעור התמותה אינם מושפעים מאותן הטיות, כיוון שהם מחושבים כמספר מקרי התמותה מסרטן מסוים מתוך כלל האוכלוסייה (המשתתפת במחקר). לפיכך ירידה בתמותה הנראית במחקר מבוקר אקראית היא הנתון הסטטיסטי היחיד המוכיח כי בדיקת הסקר שנבחנה מצילה חיים. עם זאת, מכיוון שהתמותה באוכלוסייה מסוג מסוים של סרטן היא לרוב נמוכה מלכתחילה, גם השינוי בתמותה עקב ביצוע בדיקת הסקר יתבטא במספר מקרים קטן, והנתון יהיה "מרשים" פחות מהנתונים לגבי השרידות.
במחקר זה נעשה ניסיון לבחון אם רופאים מבינים כראוי את הנתונים הסטטיסטיים לגבי בדיקות סקר. במחקר השתתפו 412 רופאים ראשוניים (רופאי משפחה, פנימאים ורופאים כלליים) מארה"ב, אשר מילאו שאלון אינטרנטי. בשאלון הוצגו נתונים לגבי שתי בדיקות סקר היפותטיות (הנתונים בוססו על נתונים מספריים של בדיקות לאיתור סרטן הערמונית), שתיהן בדיקות לא פולשניות המבוצעות בחינם. לגבי בדיקה אחת הוצגו נתונים המדגימים עלייה בשרידות על פני 5 שנים – עלייה מ-68% ל-99%. בהמשך הוצג נתון נוסף לגבי שיעור מקרי הסרטן המאובחנים בשלב מוקדם (stage I), ולסיכום הוצגה הערה המסבירה כי ירידה בתמותה במחקר מבוקר אקראית היא הנתון האמין היחיד בקבלת החלטה לגבי יעילות בדיקת סקר. לגבי הבדיקה השנייה הוצג נתון המדגים ירידה בתמותה (ירידה מ-2 מקרים ל-1.6 מקרים באוכלוסייה של 1,000 איש). בהמשך הוצג נתון לגבי עלייה בהיארעות של אותו סוג סרטן, ולסיכום הוצגה הערה המסבירה כי היארעות מוגברת עלולה לשקף אבחון יתר.
הרופאים הדגימו הבנה מוגבלת מאוד של משמעות הנתונים הסטטיסטיים. 47% טענו כי איתור יותר מקרי סרטן באוכלוסייה שבה בוצעה בדיקת סקר הוא הוכחה לכך שהבדיקה מצילה חיים.
80% מהרופאים שוכנעו כי הבדיקה שנתמכה בראיות בלתי רלוונטיות (שיעור השרידות) היא מצילת חיים, לעומת 60% לגבי הבדיקה שנתמכה בראיות רלוונטיות (שיעור התמותה). 69% טענו כי ימליצו בפירוש על הבדיקה שנתמכה על ידי עלייה בשיעור השרידות, לעומת 23% בלבד לגבי הבדיקה שהורידה את שיעור התמותה.
הצגת שיעור המקרים שאובחנו בשלב מוקדם אינה מוסיפה כל מידע לגבי היותה של בדיקת הסקר מצילת חיים, שכן אפילו בבדיקה שתוביל לעלייה בתמותה תיתכן עלייה בשיעור המקרים המאובחנים בשלב מוקדם. למרות זאת, 68% מהרופאים טענו כי מידע זה גרם לכך שייטו יותר להמליץ על הבדיקה.
העלייה בשיעור היארעות הסרטן באוכלוסייה שבה בוצעה בדיקת סקר קשורה ככל הנראה לאבחון יתר. למרות זאת, 62% מהרופאים טענו כי המידע לגבי העלייה בשיעור ההיארעות גרם לכך שייטו יותר להמליץ על הבדיקה (לעומת המצב לאחר הצגת נתוני התמותה בלבד). 42% האמינו כי "הירידה בתמותה מרשימה אף יותר לאור שיעור ההיארעות המוגבר".
76% מצאו כי ההסבר לגבי העובדה שירידה בתמותה היא הראיה היחידה המוכיחה כי בדיקת סקר היא מצילת חיים הועיל להם, אולם 29% טענו כי הסבר זה הגביר את הסבירות שימליצו על הבדיקה שנתמכה בנתונים על שיעור השרידות, ורק 21% טענו כי ההסבר הוריד את הסבירות לכך שימליצו על הבדיקה.
החוקרים מסכמים כי מרבית הרופאים הראשוניים אינם יודעים אילו נתונים סטטיסטיים מספקים הוכחה ליעילותה של בדיקת סקר, ורופאים אלו נטו יותר להמליץ על בדיקה הנתמכת בנתון בלתי רלוונטי לעומת בדיקה שנתמכת בנתון רלוונטי. לדברי החוקרים יש נטייה טבעית לחשוב ששיעור השרידות הוא היפוכו של שיעור התמותה, אולם בהקשר של בדיקות סקר משמעות ה"שרידות" היא שונה, שכן נקודת ההתחלה לגבי מדידת השרידות שונה באוכלוסייה שעברה בדיקת סקר לעומת אוכלוסייה שלא עברה בדיקה כזו.
אמנם המחקר התייחס לבדיקות סקר היפותטיות ולא כלל נתונים לגבי נזק כתוצאה מהבדיקות, אך המחקר מדגים כי קל לטעות בפירוש נתונים סטטיסטיים לגבי בדיקות סקר.
ערכה: ד"ר ורד פרכטר
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
