שימוש בדקורין מכוון מטרה לטיפול סיסטמי בפצעים

החלמה של רקמות פגועות מלווה בהיווצרות של צלקות. הטיפולים שמשמשים כיום כדי להפחית היווצרות צלקות הם בעיקר טיפולים מקומיים.

במחקר שנערך לאחרונה בקליפורניה נעשה שימוש בטיפול סיסטמי באמצעות מולקולה כימרית שכוללת פפטיד שמזהה כלי דם אנגיוגניים וחלבון שמעכב פיברוזיס של רקמות ומעודד רגנרציה שלהן.

דקורין, החלבון המעכב שבו השתמשו החוקרים, הוא פרוטאוגליקאן קטן שנקשר לחלבונים מהמטריקס החוץ-תאי ושמעכב את פעילותו של TGF-ß וכן של חלבונים אחרים שמעורבים בבקרה על חלוקות תאים ועל נדידת תאים.

בתרביות רקמה עכב החלבון המהונדס את פעילות TGF-ß1 במידה רבה יותר מאשר דקורין בלבד. בנסיונות בבעלי-חיים הצטבר החלבון המהונדס בפצעים, הפחית היווצרות צלקות ועודד החלמה של פצעים במינונים שבהם דקורין לא השפיע.

ההכוונה של החלבון שמשפיע על התפתחות הצלקת לתאי מטרה מעלה הן את הספציפיות והן את היעילות של הטיפול ופותחת פתח לטיפול סיסטמי שעשוי לשמש בניתוחים ובטיפול בתהליכים פתולוגיים שבהם קיימת בעייה של התפתחות צלקות.

מקור:
Tero A. H. et al., Proc Natl Acad Sci U S A. 2010: Target-seeking antifibrotic compound enhances wound healing and suppresses scar formation in mice