ד"ר שלומית אושינסקי

doctors-project_2
shlomit-oshinnskiד"ר שלומית אושינסקי - מתמחה ברפואת עור

בת 32, רווקה, תושבת תל אביב
המרכז הרפואי ע"ש שיבא, תל השומר

הסיבה שבזכותה נבחרה על ידי המרכז הרפואי: ד"ר אושינסקי, מתמחה במחלקת עור, ניחנה ביכולת אינטלקטואלית יוצאת דופן. יכולת ההטמעה של המידע המתקבל מהמטופל ובני משפחתו, מתיקו הרפואי, מבדיקתו הפיזיקלית ועיון בתוצאות המעבדה, יחד עם הידע הנרחב שהיא רוכשת ומקפידה להתעדכן בו, מבטיחים את איכות האבחנה והטיפול. לד"ר אושינסקי גם יכולת להציג את עיקרי הדברים בצורה אינטליגנטית ובהירה. בנוסף, היא בעלת חשיבה מדעית וחוקרת וגם מראה אכפתיות ודאגה רבה למטופלים.

מסלול הלימודים עד כה: בוגרת הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, כעת בלימודי המשך לרפואת עור ומין.

מחקר והישגים: סיימה לימודים פרה קליניים (B.M.Sc) וקליניים בהצטיינות יתרה, זכתה שלוש פעמים בפרס מצטיין דקאן בפקולטה לרפואה על שם סאקלר (2007, 2009, 2011), השתתפה בתכנית ה"חד תחומית" לתלמידים מצטיינים ע"ש עדי לאוטמן באוניברסיטת תל אביב, זכתה בפרס ההסתדרות הרפואית בישראל על עבודת המחקר המצטיינת – בנושא מאפיינים היסטולוגיים של גידולי קרצינומה של תאי הבסיס בחולים שהוקרנו בילדותם כטיפול לגזזת (2016).

מנטור או מודל לחיקוי? "ריטה לוי-מונטלצ'יני, ילידת 1909, נוירולוגית ממוצא יהודי-איטלקי. בגיל 20 נרשמה ללימודי רפואה, למורת רוחו של אביה, שסבר כי תפקידן של הנשים להיות רעיות ואמהות. את לימודיה סיימה בהצטיינות יתרה והחלה את התמחותה בנוירולוגיה, אולם כעבור שנתיים נקטעה התמחותה בשל חוקי הגזע שאימץ המשטר הפשיסטי באיטליה. ריטה המשיכה במחקר בסתר, תוך סיכון חייה, גם בשנות המשטר הפשיסטי והכיבוש הנאצי. ב-1986 קיבלה את פרס הנובל לרפואה על גילוי גורם הגדילה הראשון – Nerve Growth Factor. לצד עבודתה המחקרית היתה פעילה במחתרת וסייעה לפרטיזנים. בנוסף, פעלה לוי-מונטלצ'יני בשורה ארוכה של תחומים חברתיים וחינוכיים. בין השאר היא עסקה רבות בקידום מעמדן של נשים וכן כחברה בפרלמנט האיטלקי נאבקה נגד נסיונות להטיל חרם אקדמי על ישראל. היא המשיכה לעסוק במדע עד מותה ב-2012. גם כשהלכה לעולמה בגיל 103 רשמה שיא חדש – היא היתה כלת פרס נובל שהגיעה לגיל מופלג יותר מכל חתני וכלות הפרס היוקרתי".

מדוע בחרת בתחום הרפואי הזה? "בניגוד לתחלואות אחרות, מטופלים הסובלים ממחלה דרמטולוגית אינם יכולים לשמור בסתר את בעייתם ונאלצים להתמודד מדי יום עם הסביבה והסטיגמות החברתיות הנלוות. הניסיון להקל על סבלם הנחה אותי בבחירת המקצוע. מעבר לכך, מחלות דרמטולוגיות הן לעתים הרמז הראשון והיחיד למחלות קשות בהמשך ודרמטולוג טוב יכול להקדים רפואה למכה ולהציל בכך חיים".

רגע בלתי נשכח בחיים המקצועיים? "באחת התורנויות הראשונות שלי, בשעת לילה מאוחרת, הגעתי לייעץ במחלקה ההמטואונקולוגית בבית החולים. כשבדקתי את החולה, הערתיו משנתו. שכנתו לחדר ששכבה בסמוך שמעה אותנו משוחחים, קראה לי במהירות וסיפרה לי שבתו של המטופל, שהגיעה במיוחד לארץ לאור ההידרדרות שחלה במצבו בימים האחרונים, ניסתה לתקשר עימו ללא הצלחה בגין מצבו ההכרתי הירוד, ועזבה לפני שעות ספורות את המחלקה בתחושה קשה. ניצלתי את ההזדמנות להתקשר לבתו של המטופל, לאפשר לשניהם לנצל את רגעי הצלילות האחרונים והייתי עדה לשיחת פרידה מרגשת במיוחד. אמנם לא מדובר באירוע הרואי מבחינה מקצועית רפואית, אולם דווקא האירוע הקטן של חום אנושי משולב ברגש של פרידה של בת מאביה שזכיתי לאפשרו הזכירו לי מה באמת חשוב".

תכניות לעתיד? "אני רואה את עצמי משתלבת במערך העור ב'שיבא' בתפקיד מוביל אשר יאפשר לי לשלב בין אבחון וטיפול במגוון חולים ומחקר פורץ דרך בתחום, לצד תרומה לקהילה בזמני הפנוי".