ד"ר איתי מזרחי

doctors-project_2

eitai-mizrachiד"ר איתי מזרחי - מתמחה ברפואת ילדים
בן 37, נשוי + 3, תושב יסוד המעלה
המרכז הרפואי זיו, צפת

הסיבה שבזכותה נבחר על ידי המרכז הרפואי:  "ד"ר איתי מזרחי הוא מדען צעיר, בעל תואר מאסטר, אחד הרופאים הצעירים המבטיחים במחוזותינו ומן הראוי שיזכה להכרה ולתמיכה בפועלו".

מסלול הלימודים עד כה: בוגר תואר ראשון ושני בביוטכנולוגיה באוניברסיטת בר אילן, בהצטיינות. לימודי רפואה באוניברסיטת תל אביב, בתכנית הארבע שנתית לבעלי תואר אקדמי קודם. מתמחה ברפואת ילדים במחלקת הילדים במרכז הרפואי זיו בצפת.

מחקר והישגים: במהלך תואר שני בביוטכנולוגיה ביצע מחקר בתחום חקר הסרטן. מעורב בתחום בריאות הציבור במסגרת תכנית ETGAR, המכשירה סטודנטים בתחום פישוט לשוני ותקשורת מטפל–מטופל ומטרתה לחזק את הקשר בין המרכז הרפואי לקהילה. בימים אלה מתפרסם מאמר במחקר שבו היה מעורב, בו נבדק הקשר בין הרכבת הצוות המטפל לבין שביעות רצון המטופלים מן הטיפול.

מנטור או מודל לחיקוי? "פרופ' אריק שינוול, מנהל המחלקה לטיפול מיוחד בילוד, במרכז הרפואי זיו בצפת. פרופ' שינוול דואג לכל מטופל במקצועיות ובעדינות באופן בלתי רגיל, לצד רגישות ואמפתיה כלפי הורי ומשפחות המטופלים, ללא צל של שחיקה לאחר שנים רבות מאוד במקצוע. בפן המקצועי, הוא מפגין ידע נרחב ומעודכן ביותר בתחומים רבים ובמחקרים חדשים ומעורב בעצמו במחקרים רבים בעלי השפעה קלינית בתחום. מי ייתן ואוכל להמשיך ללמוד ממנו".

מדוע בחרת בתחום הרפואי הזה? "רפואת ילדים היא בעיניי תחום רפואה אופטימי ומלא בשמחת חיים. היא מצריכה ממני לחזור קצת לילד שבי על מנת להתחבר למטופלים ובמקביל, להתחבר להורה שבי בזמן האינטראקציה עם הורי המטופלים, אשר ביחד מהווים ישות מטופלת אחת, על כל המורכבות שבה. רפואת ילדים מגוונת מאוד ומאפשרת למטפל לנגוע בנקודות קריטיות בחיי המטופלים ולהשפיע לטווח הרחוק בתחומים שונים כגון: התפתחות תקינה, רפואה מונעת, חינוך, לימודים, חברה וכמובן שלמות ובריאות גופנית".

רגע בלתי נשכח בחיים המקצועיים? "הפעם הראשונה שבה הייתי חלק מצוות החייאה של ילד אשר, לצערי, נאלצנו לקבוע את מותו. למרות שדובר בילד עם מחלה מולדת קשה מאוד ותוחלת החיים שלו לא היתה צפויה להיות גבוהה, קריאות השבר של משפחתו הדהדו במסדרונות המחלקה ובחדרי הלב של כל הסובבים, ותחושה קשה ביותר טלטלה את כולם. אני עדיין זוכר את הפנים התמימות של אותו ילד ואיני חושב שאוכל לשכוח אותן לעולם. לשמחתי, מקרי מוות במחלקת ילדים הם נדירים יחסית".

תכניות לעתיד? "לסיים התמחות ברפואת ילדים ולבצע תת התמחות באחד התחומים המעניינים אותי ונדרשים באזור הפריפריה בצפון על מנת לחזק את הרפואה באזור מגורי. אני רואה עצמי חוזר לעבוד במרכז הרפואי זיו כרופא בכיר וכמוביל תחום חדש בחטיבת הילדים. אני שואף להמשיך במחקר ובהדרכת סטודנטים לרפואה".