כבר שנים שאנגלית מהווה את השפה העיקרית בפרסומים מדעיים ובמיוחד בפירסומים ביו-רפואיים[1]. רק כ-22% מהעיתונים שנכללים באינדקס של SCOPUS הם בשפות שאינן אנגלית, וגם עבורם, קריטריון הכללה מרכזי הוא קיומם של תקצירים באנגלית למאמרים המפורסמים בהם[2].

רבים טוענים כי מרכזיותה של השפה האנגלית בשיח האקדמי-רפואי מעמיסה מכשולים על כותבים שאנגלית אינה שפתם הראשונה. בין השאר, כותבים כאלה צריכים להוציא כסף על שירותי עריכה לשונית הנדרשים על ידי העיתונים, עוברים תהליכים ארוכים ומתישים של ביקורת ותיקונים ומתקשים להביע את רעיונותיהם המדעיים ברמה גבוהה של דיוק וכניסה לדקויות[3]. כותבים אלה חשים מתוסכלים מתהליך בקרת העמיתים[4] וייתכן שאף חשופים לשיעורים גבוהים יותר של דחייה, שכן רק כ-50% מכלל הפרסומים הביו-רפואיים נכתבים על ידי מחברים שאנגלית אינה שפתם הראשונה.

בעוד שאין תחליף לקריאה ביקורתית על ידי עמיתים בכירים בעלי ניסיון בכתיבה ויכולות בשפה האנגלית, ישנם מספר כלים שיכולים לסייע לכותבים שאנגלית אינה שפתם הראשונה בתהליך הכתיבה. בפוסט זה אתן כמה טיפים לשימוש מתקדם בכלי הזמין ביותר למשתמשי וורד, עריכה והגהה בתוך תוכנת עיבוד התמלילים עצמה. בפוסטים הבאים, אסקור תוכנות ייעודיות להגהת טקסטים באנגלית.

בדיקה מתמשכת שתוכנת הוורד מבצעת על טקסט תוך כדי כתיבה היא בדיקת האיות. כאשר אנו כותבים מאמר מדעי, כדאי לוודא מהי תצורת השפה שנבחרה על ידי עיתון שאליו אנו מתעתדים להגיש את המאמר. ישנם עיתונים שמחייבים הגשה באנגלית אמריקאית או באנגלית בריטית. כיום, רוב העיתונים שהם בתפוצה בינלאומית, מקבלים מאמרים גם באנגלית אמריקאית וגם באנגלית בריטית והדרישה היא רק לאחידות השפה לאורך כל המאמר. שימו לב תמיד שבקצה התחתון השמאלי של קובץ הוורד, ישנו ציון של שפת ההגהה. בידקו לאורך כל המסמך וודאו שהתוכנה אכן מגיהה את המאמר רק בתצורת שפה אחת, וזו המתאימה לדרישות העיתון.

חשוב להיות קפדנים מאוד לגבי מונחים מקצועיים, במילון האנגלי של הוורד קיימים מושגים רבים מתחומי הרפואה, אולם אחריות המחבר היא לוודא שהמושג במאמר נכתב כפי שמקובל במאמרים מתחום עיסוקו, ושהכתיב הוא אחיד לאורך כל המאמר. לאחר שווידאנו את הכתיב הנכון, אפשר להורות לתוכנה להוסיף את המונח למילון האישי, כך שלא יסומן כשגיאה בעתיד.

כדאי להכיר את שלושת סימוני השגיאה הקיימים בוורד (החל מגרסת 2016):

קו מסולסל אדום, מעיר על שגיאת כתיב, או על מילה שמופיעה פעמיים ברציפות.

קו תחתי כפול, מעיד על שגיאת תחביר, במקרים רבים רווח כפול, רווח לפני סימן פיסוק או טעויות בגוף (יחיד/רבים) או זמנים במשפט. חשוב להיזהר בעת קבלת ההצעות של התוכנה לתיקונים, שכן מאחר ומילים מקצועיות אינן נכללות במילון שלה, היא עלולה לסמן כשגיאה תחבירית משפט נכון עקב אי הבנה של מילה.

נקודות אדומות מופיעות כאשר פונקציית ה"עורך" של וורד מזהה בעיה אפשרית של אי-בהירות המשפט. פונקציה זו היא בעייתית במיוחד בכתיבה של טקסטים מדעיים, ואני לרוב מתעלמת מהדגשה זו.

הרחבת אוצר המילים: ישנה חשיבות לשימוש אחיד במושגים מקצועיים במאמר. זה תורם לבהירות, ותומך בהעברת המסר המרכזי של העבודה. עם זאת, מחוץ לרשימת המושגים המרכזיים של העבודה, ניתן ואף רצוי להשתמש במילים נרדפות כדי לגוון את הטקסט ולהפוך אותו לפחות "יבש".

החוויה שלי כמשתמשת בתוכנה היא שבשנים האחרונות השתפרה מאוד הפונקציה של מציאת מילים נרדפות בוורד. כאשר אנו מעמידים את הסמן על מילה במסמך ולוחצים על הכפתור הימני, ישנה אפשרות לבחירת "synonyms" הגורמת להופעת רשימה קצרה של מילים נרדפות למילה המסומנת. לרוב, רשימה זו אינה מספקת, ולכן עדיף לגלול ולבחור את האופציה "thesaurus". בחירה זו פותחת חלונית של רב-מילים, המספקת כמה אפשרויות למילים ואף משפטים קצרים חלופיים למושג המסומן בטקסט, לפי משמעויותיו השונות הקיימות בשפה האנגלית (אמריקאית/ בריטית).

לעיתים, בעת כתיבת חלקי מאמר שנשענים על ציטוטי ספרות, אפשר להעתיק משפטים או חלקי משפטים מהמקור, ואז לערוך אותם להתאמה לטקסט שאנו כותבים (כמובן, תוך ציטוט המקור כראוי). במקרים כאלה, חשוב לוודא שמבינים את כל המילים במשפט שהועתק. כלי שמסייע בכך הוא ה"חיפוש החכם" של תוכנת הוורד. אפשרות שנפתחת כאשר מעמידים את הסמן על המילה ולוחצים על הכפתור הימני (שימוש באפשרות זו מחייב חיבור אינטרנט פעיל). בחירה באפשרות זו פותחת חלונית לאורך הצד הימני של המסך ובה תוצאות של חיפוש המושג באינטרנט. חיפוש כזה יכול להוות גם כלי נוסף לווידוא של איות נכון של מונחים מדעיים/ רפואיים.

בפוסט הבא אדון במספר תוכנות ייעודיות להגהת טקסטים באנגלית.

מקורות: 

[1] Benfield JR, Feak CB. How Authors Can Cope With the Burden of English as an International Language*. CHEST. 2006;129(6):1728-1730. doi:10.1378/chest.129.6.1728

[2] Scopus Content Coverage Guide. August 2017. https://www.elsevier.com/__data/assets/pdf_file/0007/69451/0597-Scopus-Content-Coverage-Guide-US-LETTER-v4-HI-singles-no-ticks.pdf.

[3] Gayle AA, Shimaoka M. Evaluating the lexico-grammatical differences in the writing of native and non-native speakers of English in peer-reviewed medical journals in the field of pediatric oncology: Creation of the genuine index scoring system. PLoS ONE. 2017;12(2). doi:10.1371/journal.pone.0172338

[4] Ho RC-M, Mak K-K, Tao R, Lu Y, Day JR, Pan F. Views on the peer review system of biomedical journals: an online survey of academics from high-ranking universities. BMC Med Res Methodol. 2013;13:74. doi:10.1186/1471-2288-13-74