אין ספק שהקורונה טרפה הרבה מאוד תחומים, כולל הרפואה. הניסיונות להתחרות בהערכות מלומדות לגבי הנגיף הטורדני הזה, מציאת פתרונות מיידיים, חיסונים למיניהם, הסברים שאינם נהירים אפילו לקהילות המומחים, כל אלה יחד גובים מחיר כבד מהציבור.

אין בכוונתי להיות עוד אחד מאלה המתיימר להבין ברפואה או בניהול מערכות רפואיות, וגם לא סטטיסטיקאי אולטימטיבי היודע לבנות מודלים סופר-מתוחכמים שיחזו את התפתחות והתנהלותו של הנגיף. אני מביט כאדם מן היישוב אל כל ההתנהלות, ומסקנתי העיקרית היא שרב הנסתר על הגלוי לגבי נגיף הקורונה, ומי שמתבטא בביטחון מלא מבלי לישיר מבט אל הציבור ולומר שעדיין כל העוסקים במלאכה מגששים באפלה, מטעה וגורם נזקים עצומים.

בעת כתיבתן של שורות אלה, בעולם הגדול ווריאנט דלתא משתולל. הנתונים הנמסרים לציבור, על אף העובדה שאין ודאות מוחלטת שהם מדויקים, מדאיגים מאוד. אפשר לקבע בתודעה הציבורית פרדיגמות ושיטות ניתוח של הנתונים. אינני בטוח שעד היום הפרדיגמות השונות שינו את המציאות מן הקצה אלה קצה. עובדה היא שאחרי שנה ומחצה העולם ממשיך להתמודד עם הנגיף. גם אם יתחילו לספור את החולים הקשים ולא את המאומתים, או את המאומתים הצעירים ולא את המאומתים המבוגרים, גם אם יטענו שהתסמינים הם קלים, עם או בלי מרכאות, שמה שצריך להנחות את כולם זו התפוסה בבתי החולים, כל אלה לא עומדים במציאות: הקורונה משתוללת בווריאנט כזה או אחר. הציבור צריך להיות מודע כך שלא כל התורה לגבי הנגיף הזה ידועה למומחים, רופאים או מדענים בתחומי הרפואה. החיסונים, לדידי המומחים, טובים. השאלה היא אילו חיסונים? של פייזר, של מודרנה, של ג'ונסון אנד ג'ונסון, ספוטניק או זה הסיני? מי שיקרא את ההודעות של ארגון הבריאות העולמי לא ממש יוכל לגבש דעה נחרצת, מבוססת מדעית, במה צריך לבחור.

נחזור לישראל. מדי יום מופיעים בתקשורת מומחים רבים המתיימרים לנבא מה יהיה בעוד חודש-חודשיים, מה יקרה ב-1.9 עם פתיחת שנת הלימודים או אי-פתיחת שנת הלימודים, תו ירוק, תו סגול, תו שמח או תו עצוב. לעניות דעתי, זו יומרנות ולא מקצועיות. יסלח לי חלק גדול של המומחים אך כמי שעקב אחריהם במהלך שנה וחצי וניסה, בצורה לא ממש מדעית לבחון את תחזיותיהם, אני מרשה לעצמי לומר שרבות הן התחזיות שלא התממשו.

אני סבור שהצניעות המדעית מחייבת את כולנו. אי-אפשר לדעת אם שנת הלימודים תיפתח ואיך היא תיראה כי אף אחד אינו יודע מה תהיינה ההתפתחויות של נגיף הקורונה. אי-אפשר לדעת מה יהיה מצב התחלואה כי עדיין רבים מאוד מבין האזרחים אינם מחוסנים, אין לדעת עד כמה המחוסנים פורמלית יש להם נוגדנים מספיקים כי הרי אין בדיקות סרולוגיות זמינות לכל נפש, ואם הם לא יחלו כפי שרבים רבים שהם מחוסנים כן חלו ואף אושפזו. את כל אלה ועוד רבים אחרים צריך לומר בגילוי לב לציבור: איננו יודעים כעת הרבה על הקורונה בווריאנטים השונים שלה. מה שאנו כן יודעים שכמה אמצעים עשויים לסייע מאוד בהתמודדות עם המגיפה, כפי שקרה בהיסטוריה של המגיפות האחרות: מסיכה, ריחוק, מניעת התקהלות, היגיינה. זהו. כל השאר עדיין לוט בערפל. צריך לקוות שהמדענים ימצאו פתרונות במשך הזמן.

אם הקהילה המדעית העוסקת במציאת הפתרונות תאמר בריש גלי שכיום עדיין רב הנסתר על הגלוי, ושהפתרונות הזמינים עדיין אינן מספיקים כדי לחסל את המגיפה, אני מאמין שגם הפוליטיקאים ייאלצו לומר את האמת לציבור. אסור למדענים להיגרר אחרי דרישות בלתי סבירות של פוליטיקאים. האחרונים ממילא יפעלו לפי האינטרסים הפוליטיים שלהם. למדענים אסור לעשות זאת.

בריאות שלמה לכולם!

פרופ' צ'לו רוזנברג הוא היסטוריון ומומחה בביטחון לאומי