מחקר חדש בדק כיצד אכילת מזון חם בכלי פלסטיק חד פעמיים, שהתגברה משמעותית בימי מגיפת הקורונה, עלולה להשפיע לרעה על בריאותן של נשים הרות.

מי שעובדים במרכז רפואי גדול כנראה שמים לב שמאז תחילת מגיפת הקורונה הם או הסובבים אותם אוכלים יותר מכלים חד פעמיים מפלסטיק. נראה שהמגמה הזו מאפיינת ארגונים גדולים נוספים והפכה לנפוצה יותר גם בציבור הרחב. לראיה, מאז תחילת משבר הקורונה העולמי, תכניות לצמצום השימוש בפלסטיק המזהם את הסביבה הוּסגוּ לאחור או נדחוּ [1]. במקביל, התגבר השימוש במכלי פלסטיק חד פעמי, זאת בעקבות המגבלות שנקטו ממשלות שונות בעולם, כולל בישראל. המגבלות כללו איסור זמני בסעודה בצוותא, לרבות במסעדות ובחדרי אוכל [2]. כתוצאה מכך, חלה פריחה מחודשת של איסוף ומשלוחי מזון בכלי פלסטיק חד פעמיים. בנוסף, יותר אנשים צורכים מזון מחמגשיות אלומיניום (בעלות מכסה קרטון שצדו הפנימי מצופה בחומר פלסטי) או מאריזות שכולן או חלקן מכילות פלסטיק.

עד כה התפרסמו דיווחים מדעיים שחלקי פלסטיק שמגיעים לסביבה הטבעית גורמים למותם של בעלי חיים. מנגד, עדיין אין בספרות המדעית תמימות דעים בנוגע לקשר ישיר, סיבתי וחד משמעי בין תפוצת חלקיקי מיקרופלסטיק ונזק בריאותי לציבור ולסביבה. ייתכן שהסיבה לכך נעוצה בעובדה שכמויות החשיפה לחלקיקי מיקרופלסטיק שנחקרו עד כה אינן גדולות מספיק על מנת להדגים נזק בריאותי לבני אדם. בנוסף, סביר להניח גם שהמחקר בתחום עוד נמצא בחיתוליו וחסרים נתונים שטרם נבחנו לעומק.

כעת, מתפרסמות תוצאותיו של מחקר המספק מידע מהימן על השפעה אפשרית של אכילת מזון מבושל חם ממכלי פלסטיק או מאריזות משלוח take away (שחלקן הפנימי מצופה לרוב בשכבה פלסטית) על נשים בהריון [3].

ממצאים ממחקר חשוב בנשים הרות מערב הסעודית

חוקרים מערב הסעודית ביצעו מחקר חתך בנתוני 740 נשים הרות ללא מחלה ידועה או מדוּוחת מ-23 מרכזי בריאות ובתי חולים ברחבי הממלכה. פרטים על תדירות השימוש בפלסטיק במזון חם נאספו ובוצעו ניתוחי תוצאות תירוטרופין (TSH), הומוציסטאין (HCY) וחלבון מסוכרר (A1C). בנוסף, נבדקו ויטמינים ומינרלים נבחרים. החוקרים בחרו ב-TSH, HCY ו-A1C בין היתר כמדדים לתפקוד בלוטת התריס, ספיגת ויטמינים מקבוצת B ומצב תקינות כלי הדם וכן להעריך את רמת הסוכר (בהתאמה) בקרב המשתתפות במחקר.

המשתתפות במחקר התפלגו לכאלו הנוהגות להשתמש בפלסטיק עבור מזון חם מדי יום (11%), מדי שבוע (39%), מדי חודש (20%) ובכלל לא (70%). בדמן של הנשים שצרכו מדי יום מזון חם שבא במגע עם כלי פלסטיק נמצאו רמות TSH, HCY ו-A1C בטווח התקין, אך גבוהות באופן משמעותי מאלו שבכלל לא צרכו מזון חם בכלי פלסטיק (כ-7%, 15% ו-3% יותר, בהתאמה).

באותו אופן, בדמן של אותן נשים שצרכו מזון חם מפלסטיק מדי יום התגלו גם רמות נמוכות (באופן משמעותי) של אבץ וסלניום לעומת נשים שצורכות בקביעות מזון חם מכלים רב פעמיים (5% ו-8% פחות, בהתאמה). בין שלל מעורבותם הפיזיולוגית במערכות בגוף האדם, אבץ וסלניום נחוצים, בין היתר, לתפקודה התקין של בלוטת התריס וכפועל יוצא מכך לחילוף החומרים תקין [4]. אמנם, אין תמימות דעים באשר לרמות התקינות של מדדים אלו בדמם של פרטים, אך נראה שההבדל המשמעותי לרעת קבוצת הנשים ההרות במחקר שצרכה מזון חם מכלים מפלסטיק אינו מבשר טובות.

סכנה בריאותית

בסך הכל, התגלה שכשני שליש ממשתתפות במחקר הסעודי השתמשו בצלחות פלסטיק כדי לאכול אוכל חם או רכשו מזון חם שהגיע במכלי פלסטיק. כאשר מתרחש מפגש בין מזון חם לכלים מפלסטיק, עולה הסיכוי לזליגת חומרים שונים מהכלי למזון. חלק מהחומרים הללו ידוּעים ומוּכּרים; חלק אחר – לא מזוהה ולא מוּכּר. בערב הסעודית, כמו בישראל, סוגים שונים של כלי פלסטיק נמצאים בשימוש של מפעלי מזון, מוסדות, דוּכנים, מסעדות ומטבחים. כלים אלה מכילים, בין היתר, סוגי פלסטיק כגון פוליאתילן טרפתלט (PET), פוליקרבונט וכן תוספים שמעניקים לפלסטיק את התכונות הרצויות, כמו ביספנול A ופתלאטים – חומרים שבדרגות חשיפה שונות מהווים סיכון לבריאות האדם. במקרי חשיפה מסוימים, החומרים הנ"ל עלולים לשמש כמשבשים אנדוקריניים ולפי מודלים בבעלי חיים אף להשפיע על מערכת הרבייה ובמיוחד אצל עוברים מתפתחים.

ניתוח תוצאות המחקר מעלה סיבות לדאגה: מצד אחד, עלייה ברמות TSH, HCY ו-A1C ביחס ישר לעלייה בתדירות השימוש בכלי פלסטיק למזון חם ומצד שני ירידה נלווית בריכוזי אבץ וסלניום בדם. אף על פי שרמות ה-TSH ו-HCY היו בטווח התקין, מגמת העלייה בריכוז שלהם בדם עלולה לבשר רעוֹת - שכן נמצא כי רמות גבוהות יותר של מדדים אלה עלולות להגביר את הסיכון להפלות חוזרות [5].

אפילו רמות גבוהות של HCY לבדן עלולות להעיד על ספיגה מוגבלת של ויטמין בי12 וחומצה פולית וכן לסיכון לטרשת עורקים (הקשורה בסיכון מוגבר לאירועי לב ומח). חשוב לציין שרמות HCY גבוהות בדמן של נשים הרות נקשרו בשנים האחרונות לרעלת היריון וגדילה תוך רחמית מוּגבלת [6].

אמנם חקר הנושא בראשיתו, אך ממעט המידע המדעי שהצטבר עד כה, נראה שרמות נמוכות של אבץ וסלניום נמצאו בדמן של נשים עם מחלות נוֹגדנוּת עצמית בבלוטת התריס, שאף הן קשורות בהפלות. חיזוק אפשרי נוסף לסכנה שבקשר בין חשיפה לחומרים פלסטיים במזון לשיבוש תפקוד בלוטת התריס בהריון ניתן לקבל מממצאים המלמדים שביספנול A ופתלאטים משפיעים על רמות ה-TSH בקרב נשים בהריון [7].

נתונים אלה מצטרפים לדיווחים אודות האפשרות שחשיפה נרחבת למוצרי פלסטיק שונים, הבאים במגע עם מזון והחומרים שעלולים לזלוג מהם, משפיעה על מערכות הורמונליות בגוף האדם, וביניהם הורמוני המין, הלבלב ובלוטת התריס [8]. המנגנון טרם הוכח כדבעי אך באופן כללי, ההשפעה, לפחות בחלקה, מתבצעת על ידי שיבוש הפעילות ההורמונלית התקינה. מכל מקום נראה שחשיפה גבוהה לתרכובות פלסטיק עלולה להשפיע על התפתחות מערכת הרבייה אצל עוברים וילדים, הפרשת האינסולין בגוף וכן על חילוף החומרים. במילים אחרות, לעלייה בתדירות אכילת מזון חם מכלי פלסטיק תיתכן השפעה שלילית משמעותית על בריאות הציבור.

המצב בישראל ודרכי הקטנת חשיפה אפשריות

אין נתונים עדכניים בנוגע לתדירות צריכת מזון חם במכלי פלסטיק בישראל. אוּלם, נדמה שהחשיפה לפלסטיק במזון בישראל נמצאת במגמת עלייה מאז החלו המגבלות על מסעדות וארוחות משותפות בעקבות משבר הקורונה העולמי. בנוסף, סביר להניח שמה שקורה בסעודיה מתרחש בקרב קבוצות גדולות של אנשים בישראל. ייתכן גם שהעלייה המסתמנת של חשיפה למזהמים מפלסטיק דרך המזון מצטרפת לחשיפה אליהם ממגוון מקורות אחרים, כולל אביזרי איפור, טיפוח, מוצרי צריכה וצעצועים.

המציאות ב"שטח" מלמדת שאין די בתקנים שאמורים להגן על הציבור על מנת להקטין את החשיפה למזהמים מפלסטיק במזון בארץ. זה כנראה נכון ביתר שאת בנוגע לאוכלוסיות רגישות, לרבות נשים בהריון וילדים. נתונים אודות אכיפה יעילה של התקנים, אם מתקיימת, חסרים והשקיפות בנוגע לביקורות מטעם הרשויות האמוּנוֹת על כך לוקה בחסר, בלשון המעטה.

נכון לכתיבת שורות אלו, טרם גוּבּשה במשרד הבריאות תכנית מקיפה לצמצום החשיפה של נשים הרות וילדים למזהמים מפלסטיק דרך מזון חם בכלי פלסטיק חד פעמיים. אם ועד שתכנית כזו תבוצע ותועיל בהקטנת חשיפה שכזו, תיתכן תועלת במספר פעולות שהציבור יכול לנקוט: (1) הפחתה משמעותית של צריכת מזון מהיר (2) העדפת אכילה בבית או של מזון שהוכן בבית והובא לעבודה בכלים רב פעמיים בכל הזדמנות; (3) הימנעות משימוש בכלי פלסטיק חד פעמיים שבאו במגע עם מזון חם או עם שתייה חמה. סביר להניח שהמלצות אלו חיוניות במיוחד לנשים בגיל הפוריות, לנשים הרות ולפעוטות.

סוף דבר

אין ספק שתוצאות המחקר הסעודי החשוב משקפות את הסיכונים האפשריים בהרגל של אנשים רבים בעולם המודרני - שימוש בפלסטיק ככלי לאחסון ואכילת מזון חם. אמנם, מדובר בנתונים ראשוניים, אך הם מלמדים שיש להתייחס ברצינות לאפשרות שעלייה בצריכת מזון חם ממכלי פלסטיק קשורה בזליגת מזהמים מפלסטיק ושאלה עלולים לשבש את מערכת הרבייה וחילוף החומרים בציבור, לרבות נשים הרות.

מקורות:

  1. Haward, M. Plastic pollution of the world’s seas and oceans as a contemporary challenge in ocean governance. Nat Commun9, 667 (2018). https://doi.org/10.1038/s41467-018-03104-3
  2. Prata JC, Silva ALP, Walker TR, Duarte AC, Rocha-Santos T. COVID-19 Pandemic Repercussions on the Use and Management of Plastics. Environ Sci Technol. 2020 Jul 7;54(13):7760-7765. doi: 10.1021/acs.est.0c02178. Epub 2020 Jun 25. PMID: 32531154.
  3. Alharbi MH, Mumena WA, Hammouda SA. Use of Plastics with Hot Food among Saudi Pregnant Women Is Associated with Increased Concentrations of A1C, Thyroid-Stimulating Hormone, and Homocysteine and Decreased Concentrations of Vitamins and Minerals. Nutrients. 2020 Aug 27;12(9):2609. doi: 10.3390/nu12092609. PMID: 32867150; PMCID: PMC7551572.
  4. Talebi S, Ghaedi E, Sadeghi E. et al.Trace Element Status and Hypothyroidism: A Systematic Review and Meta-analysis. Biol Trace Elem Res 197, 1–14 (2020). https://doi.org/10.1007/s12011-019-01963-5
  5. Sianl›kan F, Tufan Altuncu F, Özbay K, Avc› ME, Göçmen A. Does serum homocysteine level have a role in the early pregnancy loss? Perinatal Journal 2019;27(3):189–193. doi:10.2399/prn.19.0273011
  6. Chaudhry, S.H., Taljaard, M., MacFarlane, A.J. et al.The role of maternal homocysteine concentration in placenta-mediated complications: findings from the Ottawa and Kingston birth cohort. BMC Pregnancy Childbirth 19, 75 (2019). https://doi.org/10.1186/s12884-019-2219-5
  7. Pacyga DC, Sathyanarayana S, Strakovsky RS. Dietary Predictors of Phthalate and Bisphenol Exposures in Pregnant Women. Adv Nutr. 2019;10(5):803-815. doi:10.1093/advances/nmz029
  8. La Merrill, M.A., Vandenberg, L.N., Smith, M.T. et al.Consensus on the key characteristics of endocrine-disrupting chemicals as a basis for hazard identification. Nat Rev Endocrinol 16, 45–57 (2020). https://doi.org/10.1038/s41574-019-0273-8

 המאמר הוכן במקור עבור זווית – סוכנות ידיעות למדע ולסביבה