מטופל הופנה אלי בשל לחץ דם לא מאוזן. ברשימת תרופותיו צויין אוקסאר אך לשאלתי ענה כי חדל לקחת תרופה זו לפני מספר חודשים ״כיוון שראה בטלויזיה שלתרופות תופעות לוואי רבות ולכן החליט להפסיק עם הכימיקלים״. בנוסף ציין כי הוא מרגיש טוב. הסברתי כי לחץ דם גבוה מכונה ״הרוצח השקט״ כיוון שלא חשים בו עד שהוא גורם לאירוע מוחי או התקף לב. חידשתי את הטיפול התרופתי ותקוותי שיענה לטיפול.

מטופלים רבים מבקשים להפסיק או לפחות להפחית את מספר התרופות שהם נוטלים. במידה ואני מוצא תרופה מיותרת כמובן שאני שמח להפסיקה, אולם במקרים רבים התרופות נחוצות ולא מומלץ מבחינה רפואית להפסיקן.

מדוע אנשים לוקים בחוסר היענות לנטילת תרופות? יש לכך סיבות רבות, אציין חלק מהן:

רתיעה מתרופות: ״כמה שפחות כימיקלים להכניס לגוף״, זה משפט שאני שומע תכופות.

חוסר הבנה: ״ניתן לי מרשם לשלושה חודשים ומשסיימתי את הכמות חשבתי שסיימתי את הטיפול״, כך אמר לי מטופל עם כולסטרול גבוה שהגיע למרפאתי ללא טיפול תרופתי.

מה שלא כואב לא חשוב: לחץ דם גבוה, כולסטרול או סוכר גבוהים אינם מכאיבים, לכן להפסקת הטיפול התרופתי במצבים אלה אין מחיר מיידי. לעומת זאת מי שלוקח אומפרדקס לטיפול בצרבת או איבופן לטיפול בכאב - יחוש ברע במידה ויפסיק טיפול ולכן ימנע מכך.

ריבוי תרופות: אדם לאחר אוטם לבבי וצנתור, למשל, זקוק לסטטין להורדת כולסטרול, אספירין ותרופה נוספת נגד קרישה, תרופה להורדת לחץ הדם ואם יש לו גם סוכרת - זקוק לתרופות נוספות. למעשה קיים יחס הפוך בין מספר התרופות לבין ההיענות לטיפול.

נטל כלכלי: ככל שמספר התרופות רב יותר עלות הטיפול גדלה.

דיסאינפורמציה: מידע ממקורות לא מבוססים הכולל תאוריות קונספירציה בגנות התרופות.

האם יש מחיר לחוסר היענות לתרופות? ודאי! המחיר הוא עלייה בתחלואה ובאשפוזים וקיצור תוחלת החיים, כפי שהוכח על ידי מחקרים רפואיים רבים.

מה ניתן לעשות כדי לשפר היענות לטיפול תרופתי?

תקשורת טובה בין המטופל לגורמים הרפואיים בוודאי תעזור לשפר את ההבנה שבצורך בטיפול ותמנע שינוי בטיפול ללא קבלת חוות דעת רפואית.

עלינו הרופאים להקפיד לרשום רק תרופות נחוצות ולזכור להפסיק תרופות שכבר אינן נחוצות.

ריבוי תרופות הוא כאמור אחד הגורמים העיקריים לחוסר הענות. ניתן לצמצם את מספר התרופות שנוטל מטופל, וזאת מבלי לפגוע ביעילות הטיפול התרופתי, על ידי העדפה של תרופות הניתנות פעם אחת ביום, וכמו כן על ידי שימוש בתרופות קומבינציה המשלבות שתי תרופות שונות בכדור אחד. קיימות תרופות קומבינציה כאלה לטיפול בלחץ דם (למשל וסקייס פלוס, טריטייס קומפ, אוקסאר פלוס, אטקנד פלוס, קו-דיובאן, אקספורג ודופלקס) תרופות קומבינציה קיימות גם לטיפול בסוכרת (למשל ג'נואט, יוקריאס, ג׳ארדיאנס דואו). לאחרונה התווספה התרופה אטוזט לארסנל התרופות. תרופה זו מכילה שילוב של שתי תרופות להפחתת כולסטרול: אטורבסטטין (ליפיטור) ואזיטימיב (איזטרול).

לתרופות הקומבינציה יתרונות נוספים מלבד שיפור הענות לטיפול: כאשר מטופל מקבל תרופות רבות עולה הסיכון לאינטראקציות בין התרופות - דבר שעלול לגרום לתופעות לוואי. חברה שמייצרת תרופות קומבינציה תדאג לשלב רק בין תרופות שאין סכנה בשילובן. כמו כן שילוב של שתי תרופות מאפשר שימוש במינון קטן יותר של כל אחת מהתרופות מאשר כאשר נוטלים את אחת התרופות בלבד, גם זה מקטין את תופעות הלוואי.

תרופת הקומבינציה אטוזט למשל, מאפשרת מתן מינון מופחת של אטורבסטטין (ליפיטור) למטופלים הסובלים מכאבי שרירים עקב מינון גבוה של סטטין. זאת מכיון שאטוזט 10/10 (המכילה 10 מ"ג אטורבסטטין ו-10 מ"ג איזיטמיב) מפחיתה את הכולסטרול הרע בשיעור דומה לאטורבסטטין 80 מ"ג.

לפני מספר שנים עלה רעיון לקבץ 4 תרופות, שרוב החולים במחלת לב מקבלים במסגרת מניעה שניונית, לכדור אחד (Polypill). כלומר כדור שיכיל: אספירין, סטטין, מעכב ACE וחוסם בטא. החיסרון העקרי של ה-Polypill הוא שהתרופות המרכיבות אותו ומינונן קבועים לכן אם מטופל מפתח תופעות לוואי לאחת התרופות לא ניתן לטפל בו ב-Polypill.