בניגוד לבעלי החיים, בני האדם משקיעים חלק גדול מהאנרגיה שלהם בעשיית רושם על בני מינם. עשיית הרושם מתקיימת בדרכים שונות: תארים, מעמדות, רכוש, כסף, ספורט, לבוש, איפור, עיצוב שיער, התנהגות, צורת ותוכן דיבור ועוד.

סביר להניח ששורש התופעה מהילדות. הילד רוצה להרשים את הוריו ולזכות באהבתם ובמחמאותיהם ("כמה אני יפה, חזק, חכם ומוצלח"). ההשקעה ברושם ובתחפושות מקבלתם מימדים מדאיגים בהתבגרות כאשר במקום להשקיע בצורה אמיתית בעצמם, בהתפתחותם ובמודעות לעצמם, משקיעים המתבגרים ברושם שייצרו על אחרים.

הגיוני שאותה אנרגיה שמושקעת בלהרשים אחרים (זרים או קרובים) מהווה חלק ממנגנוני ההגנה של האגו. מובן שהצורך להרשים קיים בכולנו, רק המינונים שונים. הללו עם המינון הגבוה בהשקעה בתחפושות כמובן מזיקים לעצמם, למשפחתם ולסביבתם. כרופא אני רואה את התאווה הזו לרושם על כל גווניה והשלכותיה ההרסניות כל יום בקליניקה ובכל שכבות הציבור.

ההבדל העמוק בין תאוות בכלל כולל לרושם לעומת אהבה עמוקה וטהורה מתואר ביצירתו המדהימה של אמיל זולה "תרז רקאן". יש להניח שהמנגנון הפסיכולוגי שמתדלק את ההשקעה בתחפושות ורושם הוא ההשלכה – פרויקציה: "אני לא מודע למחשבות ולדמיונות שלי, לרגשות שלי ולחושים שלי ומייחסם לאחרים".

כאמור לעיל, הצורך להרשים קיים אצל כולנו במינונים שונים. הדוגמה הקלאסית והאותנטית שיכולה להראות לאיזה מימדים הרסניים ומסוכנים יכולה להביא  ההשקעה בתחפושות וברושם להלן: נשיא המעצמה הגדולה משקיע את כל מרצו בעשיית רושם כדי להיבחר בשנית, אך בדרך גרם לכאורה  ללא מעט אבידות בנפש, מיליוני נדבקים בקורונה, הרס הכלכלה מספר אחת בעולם ואומללות גופנית, נפשית וכלכלית של מאות אלפי בני אדם.

אין ספק שהמוקד להתדרדרות נבע מגישתו המזלזלת, המתנשאת והמגלומנית של הנשיא טראמפ כלפי וירוס הקורונה, הנובעת מהצורך להרשים באומץ ליבו ובגבריותו ועוצמתו ולזלזל ב"אויב", כאשר הראה "דוגמה אישית" ודרש גם מסביבתו הקרובה להיות ללא מסיכות ולא לשמור מרחק. כמובן, הידבקותו בוירוס היתה רק עניין של זמן. "הגבורה" שלו עלתה לאמריקאים רבים בחייהם ולאחרים בעוני ובאומללות.

אם הנשיא הזה לא היה נגוע בנגיף הקטלני של הצורך להרשים אולי היו נמנעים המימדים הקטסטרופליים של המגיפה בקרב בני האומה האמריקאית, בכך שהיה שומע ומבצע את עצותיהם של רופאים ואנשי מקצוע שונים בדרך להתמודד עם המגיפה.

כיצד ניתן להתמודד עם הוירוס שעלול להיות מסוכן יותר מקורונה - התאווה לרושם ולתחפושות? 

השלב הראשון זו המודעות וזה למעשה 50% מהפתרון. לעתים קרובות המודעות הזו מושגת לאחר סבל רב. לדעתי, אחת השיטות שיכולה למזער את הסבל הנ"ל היא להביא לשלווה עמוקה, רוגע  ובעיקר לאיזון נפשי, שמייתר את הצורך בהשקעת אנרגיה ביצירת רושם ועיצוב תחפושות - תרגול מדיטציה ויפאסאנה.

אני יכול להעיד על עצמי לאחר 14 שנות תרגול, שטכניקה זו עזרה לי מאד בכל ההיבטים לעיל. זו שיטה שאינה קשורה לכל דת או פולחן ומתרגלים אותה יהודים, נוצרים, מוסלמים, בודהיסטים, אתאיסטים ועוד. פירוט על הטכניקה פרסמתי במאמרי באתר זה: "מדיטציה ויפסאנה ובריאות הנפש".

כמו כן מופיע פירוט כיצד מדיטציה ויפסאנה עוזרת לגוף ולנפש וכיצד נעזרתי בה  בעצמי בפרקים האחרונים של ספרי: "נפש האדם בראי הספרות".