כל העולם עוסק כיום בספירת חולים ובדיקות. במקביל קימת ההתמודדות עם חוקים ומגבלות חדשים לבקרים המבודדים את האנשים ושמים אותם בהסגר, כדי למנוע הדבקה ותחלואה נוספת – בצדק!

יחד עם זאת לא ניתן דגש הולם ואף לא מינימלי להיבטי מניעת התחלואה במישור האישי והמשפחתי. אין הכוונה להיגיינה הנדרשת, לשמירת המרחק וכדומה. הכוונה היא לרפואה מונעת ושיפור איכות החיים המכוונים להגברת החיסון הטבעי הקיים בכל אחד מאיתנו ויש צורך להגבירו כל העת ובעת מגיפה לא כל שכן.

החוסן של כל אחת ואחד מאיתנו – צוותי הרפואה ואזרחים מן השורה הוא המאפשר התמודדות יעילה יותר כנגד מחלות ומצוקות. צוותי הרפואה נתונים כעת בצבת מחשקת של לחצים: מצד אחד עבודה אינטנסיבית ומאתגרת, בחזית שלעתים אינה ממוגנת מספיק, מול אויב חמקמק, כשברקע הדאגה מהידבקות ו/או העברת הנגיף לבני המשפחה, כך נוצר מצב שגם כאשר מגיעים סופסוף למנוחה במרחב הביתי, הכניסה אליו אינה משוחררת מדאגה.

האוכלוסיה הכללית הנתונה בבידוד, בהסגר, באבטלה ובאיום קיומי, חווה עקה המוחמרת בעקבות הצפיפות ואי הוודאות. כך קורה שדווקא בעת שכולנו זקוקים למערכת חיסון חזקה למול איום הקורונה, התנאים הנוצרים במהלך המאבק מחלישים אותנו וחושפים אותנו לסיכון גבוה יותר של הדבקה ותחלואה. הדבר אינו הכרח המציאות! דווקא בעת כזו יש צורך לנקוט בפעולות יזומות שתוטמענה בשגרה המשונה שנכפתה עלינו.

מחקרים רבים הדגימו את הקשר בין מצב עקה (סטרס) לבין פגיעה בתפקוד מערכת החיסון. מצב של עקה נגרם מסיבות גופניות, נפשיות וחברתיות גם יחד. דווקא בימים אלו חובה עלינו לטפל בגורמי העקה המצטברים וסוגרים עלינו, בצורה קפדנית ומתמשכת.

במישור הגופני, יש חשיבות רבה להגביר פעילות גופנית ולהכניסה כחלק בלתי נפרד מהיום יום, עמוס ככל שיהיה. גם בבית ניתן לבצע אותה במצבי ההסגר. תרגילים כוח שונים כמו תרגילים איזומטריים בהם מופעל כוח ללא תנועה (למשל ללחוץ יד אל יד או ברך לברך במשך מספר שניות וכדומה – ניתן למצוא דוגמאות רבות ביוטיוב) יש לשים דגש על פעילות אירובית כדוגמת קפיצות במקום עם או בלי חבל, ריצה במקום וכדומה. ניתן גם להוסיף ריקודים להמלצות הללו. הפעילות הגופנית מפחיתה עקה נפשית (הפרשת אנדורפינים), מעלה תחושת בטחון ומסוגלות אישית ומשפרת תפקוד מערכת החיסון והתמודדות הגוף עם מחלות כרוניות. היגיינת שינה תורמת אף היא למערכות הגוף. שינה של 7-9 שעות ביממה (כולל סיאסטה) מפחיתה עקה ומגבירה את יעילות מערכת החיסון.

התזונה המומלצת בהקשר לתמיכה במנגנון החיסון, איזון מחלות כרוניות ומניעת מחלות היא התזונה הים תיכונית העשירה בירקות, שמן זית, אגוזים ודלה בשומנים מהחי. מתרבים מחקרים המדגימים גם את היתרון של תזונת אצות (כמו ספירולינה למשל) המוסיפות חלבון, אבץ ומרכיבים חיוניים נוספים לחיזוק מערכת החיסון. התזונה המומלצת אינה כוללת רק את רכיבי המזון אלא גם את מאפייני האכילה. מומלצת אכילה איטית ורגועה כדי ליהנות ממבחר הטעמים, בשעות קבועות ובחברה. מרכיב חשוב הוא שתיית המים. חשוב להרבות בשתייה ומומלצת שתייה של מים מינרליים (או מים מהברז באזורים בהם המים נקיים) יחד עם מספר טיפות של לימון בכל כוס – דבר המוסיף גם טעם וגם ויטמין C התומך במערכת החיסון.

ספורט, שינה, תזונה, שתייה יחד יוצרים את ראשי התיבות לשם זכירה ביומנו העמוס - סשת"ש.

במישור הנפשי התנהגותי, כבר הוכח לא אחת שסטרס נפשי פוגע במערכת החיסון ואף קשור להתפתחות מחלות כרוניות ולהחמרתן. פעולות המפחיתות עקה הן הרפיית שרירים (במסגרת דמיון מודרך, יוגה, מיינדפולנס, מדיטציה ועוד). גם ביום גדוש פעילות מצילת חיים, ניתן להקצות מספר דקות לביצוע פעולות כאלו תוך כדי נשימות סרעפת רגועות.

כמו ההרפיה, כך גם צחוק יכול לחזק את מערכת החיסון ולהגביר את התחושה הטובה. מחקרים הראו שצחוק יכול גם לגרום להפחתת כאב כרוני, ללא תופעות הלוואי של תרופות אנלגטיות. צפייה בסרטונים מצחיקים המצויים לרוב ביוטיוב יכולים לסייע בהתפרצויות צחוק מתוכננות.

פיתוח היצירתיות גם הוא יכול להפחית עקה ולהגביר את החוסן ותחושת המסוגלות. החל מציורים, גזירה והדבקה של תמונות, פיסול בעיסת נייר, בגפרורים ובכל חומר מזדמן בבית וכד' – ניתן למצוא שפע רעיונות והדרכות ביוטיוב ובאתרים שונים. זו העת להשקיע בגמילה מהתמכרויות כמו עישון, אלכוהול, אכילה רגשית וכן, גם מסכים! הן בקרב הילדים והן בקרב המבוגרים, כולל מכורי הווטצאפ וכדומה.

במישור החברתי, בדידות גורמת לעקה ופוגעת בתפקוד התקין. אנשים המוקפים במשפחה תומכת ובחברים (בתנאי שאינם נשאי קורונה כמובן) משפרים את הפרוגנוזה, את ההתמודדות עם מחלות כרוניות ואת ההתמודדות עם העקה הנפשית. חיי זוגיות טובה כולל חיזוק החיזור והאינטימיות תורמים אף הם לחוסן האישי והמשפחתי ומהווים את הנדבך הראשון בחיי החברה הדרושים לנו. משחקי חברה עם בני המשפחה או אף משחקים מקוונים (כמו שחמט וכד') מהווים הזדמנות ללכד את המשפחה והחברים באופן שיתרום לכל אחד מאיתנו. פעילות התנדבותית מגבירה את האמפתיה והחמלה וגם הן מגבירות את החוסן שלנו.

הרפיה, משחקים, יצירה, צחוק – יוצרים ראשי תיבות של המי"ץ.

כדי להחזיר לעצמינו תחושת שליטה במצב (עד כמה שאפשר) חשוב לשמור על סדר יום שיכלול פעילות גופנית מסודרת, ארוחות בריאות ומזינות, פעילות מהנה החל ממשחק , דרך ריקוד או יצירה או הרפיה וכן תכנון שעות מנוחה. הסכנה שבהיסחפות לצפייה פסיבית במסכים עלולה לדרדר אותנו לשקיעה הדרגתית גופנית ונפשית כאחד.

מודעות בקרב הרופאים ואנשי צוות אחרים לצורך בשמירת העצמי חשובה תמיד, אך מקבלת משנה תוקף בימים אלה בהם מתגברת העקה מכל כיוון. לבד מהשמירה כנגד הידבקות בקורונה, ככל שנקפיד על בריאותנו ונשפר חוסננו, כך נוכל להועיל יותר הן לעצמנו והן למשפחתנו ולמטופלינו.

בהקשר זה, פותח המסע החברתי להבראת המשפחה בתהליך חדש המסתמך על מיזם פעילי הבריאות אך בתוקף הנסיבות משנה פניו למיזם מקוון שינגיש את התכנים שהוזכרו כאן באופן פשוט לקהל הרחב. מוזמנים להצטרף בדף הבית ולהציע מעורבות החשובה לכולנו.

מאחל לכולם רפואה שלמה!