אשפוז במסגרת של הוספיס בית עולה בדרך כלל בהקשר של חולים אונקולוגים בשלב הסופני. אולם מאחר שהטיפול בחולים סופניים הוא בעיקרו טיפול פליאטיבי, יש מחלות רבות המתאימות לטיפול במסגרת של הוספיס בית.

על פי ארגון הבריאות העולמי, מתוך כלל החולים הבוגרים הזקוקים לטיפול פליאטיבי, 38.5% הם חולים במחלות כרוניות, 34% חולים בסרטן, 10.3% במחלות נשימה כרוניות, 5.7% בגלל סיבוכי HIV ו-4.6% בגלל סיבוכי מחלת הסוכרת.  בין המחלות הכרוניות בהן רבים מהחולים במצבים מתקדמים זקוקים לטיפול פליאטיבי נמנות: אי ספיקת כליות, מחלת כבד כרונית ומחלות נוירולוגיות כגון דמנציה, פרקינסון וטרשת נפוצה.

בישראל בשנת 2009 הופץ חוזר מנכ"ל משרד הבריאות המאמץ את המלצת ארגון הבריאות העולמי ומחייב מתן טיפול פליאטיבי לחולים במחלות חשוכות מרפא על מנת לתמוך בהם ובבני משפחותיהם. מאז בהדרגה, הלכה ועלתה המודעות בקרב אנשי הרפואה בקהילה לחשיבות הטיפול הפליאטיבי וקופות החולים החלו לממן טיפול פליאטיבי גם במסגרת של הוספיס בית, לחולים במצב סופני, במגוון של מחלות ולא רק לחולי סרטן.

ישנם קריטריונים ברורים לאישור מתן טיפול פליאטיבי הכוללים נוסף על התקדמות המחלה, גם ירידה בתפקוד הפיזי ו/או המנטלי וכמובן הערכה בנוגע לתוחלת החיים.

קופות החולים מאשרות מתן טיפול פליאטיבי במסגרת של הוספיס בית לקבוצות החולים הללו: חולה אונקולוגי עם מצוקה גופנית או נפשית ניכרת בכל שלב במחלה, לרבות חולי סרטן חשוכי מרפא; מצבים של אי ספיקת לב סופנית; אי ספיקת ריאות סופנית; אי ספיקת כבד סופנית; אי ספיקת כליות סופנית; חולה לאחר שבץ מוחי קשה ובמקרים של מחלת עצבים ניוונית מתקדמת.

רופאים ואחיות המטפלים מזה שנים בחולים במחלות הללו חווים את שינוי המגמה הנובע מההבנה שגם חולים במחלות שאינן אונקולוגיות, זקוקים לטיפול פליאטיבי בשלבים המתקדמים של מחלתם. טיפול פליאטיבי רב מערכתי משפר את איכות החיים ומעניק בטחון לחולה ובני משפחתו וכן חוסך אשפוזים וטיפולים מיותרים.

אנו רואים גם את השינוי שחל במרפאות הקהילה והביטחון שהם חשים בהפניית מטופלים לטיפול פליאטיבי וזאת בזכות שיתופי פעולה מוצלחים עם צוותי ההוספיס וטיפולי הבית. שיתוף פעולה זה מאפשר הורדת עומס טיפולי מצוותי הקהילה.

מטרות הטיפול במסגרת של הוספיס בית

כצוותים שמעניקים טיפול פליאטיבי, תפקידינו אינו מסתכם רק בטיפול בתסמינים הרפואיים ובהפחתת כאב. אנו מתרכזים גם במתן מענה למצבם הרגשי של החולה, בני משפחתו והמטפל העיקרי. כמו כן הטיפול בבית החולה, מונע אשפוזים חוזרים ובכך תורם למערכת בהפחתת העומס בבתי החולים. מהחולה נמנעות אפיזודות של זיהומים ומחלות חום חוזרות וכן נסיעות מיותרות לבית החולים.

מבני המשפחה, הטיפול הפליאטיבי, מונע נסיעות וטלטול מיותר של החולה והוצאתו מהבית לבדיקות, טיפולים ואשפוזים שאינם בהכרח נחוצים.

בנוסף על כל אלה, אנחנו מהווים גורם מגשר בין הגורמים המטפלים הן בקהילה והן בבתי החולים ובכך מסייעים בהפחתת הנטל הביורוקרטי והמעמסה הפיסית והרגשית.

לאור הזדקנות האוכלוסיה, הארכת תוחלת החיים ואיתה העלייה במספר החולים הכרוניים הזקוקים לטיפול פליאטיבי, אנו רואים חשיבות בהרחבת ההכשרה בטיפול הפליאטיבי בקרב צוותים רפואיים ופרא רפואיים ובכך לאפשר טיפול רב מקצועי בתחום ייחודי זה.