השינויים שתעבור הרפואה בעקבות משבר הקורונה הם אינסופיים והם ישפיעו על חיינו עוד שנים רבות קדימה. אבל נדמה, שהתחום שהושפע יותר מכול הוא שירותי הבריאות מרחוק או בשמם המוכר- טלה רפואה.

למרות שאלו החלו צעדיהם בעולם הרפואה כבר בשנת 2005 ובישראל הופיעו ניצנים בתחילת שנת 2015, בפועל, ציבור הרופאים והמטופלים לא נהר אל שימוש בטכנולוגיה החדשנית. המטופלים הרגילים לרפואה המסורתית (קביעת תור בטלפון, הגעה למרפאה, כרטיס ידני, המתנה בתור, שיחת חולין עם הרופא ובדיקה) לא מיהרו לסמוך על אותו הרופא דרך המסך, והרופאים מצידם, גם לא מיהרו לשנות דרכי טיפול מוכרות ונוחות ולוותר על תנאי המרפאות והמזכירות הרפואיות, ומעטים בלבד עברו לתת שירות גם באמצעים דיגיטליים. שני הצדדים לא הכניסו למערך השיקולים עלויות זמן, נוחות ושמירה על בריאות. כל זה עד הקורונה, שהקפיאה פעילויות נרחבות ובהן גם שירותי רפואה.

כאשר מטופלים בחרו לשמור על ריחוק חברתי ולא להגיע להיוועצות אצל רופאים מומחים כגון עור, אנדו, המטולוג ורופאים כירורגים לא הצליחו לבצע מעקבים אחר ניתוח, כי המטופלים לא רצו להיכנס למוסדות רפואיים מחשש להדבקה, כולם הבינו שאפשר אחרת. האינטרנט הוא כבר לא רק נחלתם של קניות, פגישות זום ועוד.

בחודשים מרץ ואפריל השנה הייתה עליה של יותר מ-1,000% במפגשי טלה-רפואה. גם אם מרבית הרופאים והמטופלים הגיעו לכך בלית ברירה, נראה שהמצב לא יחזור אחורה: זמני ההמתנה לקבלת תורים מתקצרים, הצגת וניהול המסמכים הרפואיים נעשית אוטומטית ומרוכזת במחשב, מעקבים, הפניות ומרשמים נשלחים אוטומטית למטופלים, וכל הצדדים שומרים על בריאותם ופועלים בנוחות. מטופלים בפריפריה מגלים כי רופאים מומחים ממרכז הארץ זמינים לקבל אותם ולבדוק את מצבם ומצמצמים את פערי הרופאה הקיימים.

השלב הבא יהיה הרחבת השירותים, תוך הקפדה על שמירת הבריאות הציבורית וייעול השירות. כך, מרבית מרפאות החוץ של בתי החולים החלו להעביר את שירותיהם למערכות הטלה-רפואה. בדיקות והכנה לפני ניתוח כולל הסברים וקבלת הסכמה יכולים להתבצע מרחוק, וגם בדיקות ומעקבים אחרי קבלת הטיפול.

עתיד הרפואה הוא בבית – בעזרת מכשור נכון, גם טיפולי דיאליזה, כימו, מעקבי לב, חולים כרוניים, שיקום ועוד יתבצעו ממיטת המטופל בביתו, ויאפשרו לבתי החולים להתמקד במקרים הקשים ביותר, תוך מתן שירות מיטבי לכל הצדדים.

עוד לפני הקורונה, דו״ח מבקר המדינה ציין, כי מדי שנה נפטרים בישראל כ-5,000 איש כתוצאה מזיהומים בבתי חולים, העברת חלק משמעותי מהטיפול הרפואי לבית המטופל יכול להקטין מספר זה ולצמצם אותו משמעותית. ההערכה בעולם ובארץ גורסת כ-40% מהמאושפזים בבתי חולים יכולים לקבל את הטיפול בבית.

המעבר לדיגיטל יחייב את כולנו להערכות נוספת. הרופאים יצטרכו להתמקצע, ואולי גם לעבור התמחויות והדרכות ייעודיות לבדיקות באמצעים דיגטיליים גם בהיבט הרפואי, וגם בלמידת המטופל ושמירה על קשר אישי, שיכולה לפעמים להציל ולהשפיע על איכות הטיפול. ברמת המטופל, ייתכן ונצטרך להצטייד בכלים שיסייעו לבצע הבדיקה: מצלמה / תאורה/ אביזרי קצה לסטטוסקופ או בדיקות פולשניות ועוד. גם מערך המחשוב חייב להיות איכותי וקפדני, בראש ובראשונה לשמירה על פרטיות המטופלים ועל הסודיות הרפואית, אבל גם לניהול זמן הרופא תוך הקפדה על תורים נוחים ומרווחים כיאות, תיאום מטופל-לו״ז רופא, מתן מענה לביטולים או שינויים בזמן אמת של הטיפולים, סנכרון ההיסטוריה הרפואית וחומרים נלווים ועוד.

אין ספק, שהדילמה העיקרית שעולה בשיחות על שירותי טלה-רפואה היא האם יש תחליף למגע היד, לקרבה עם הרופא, לאמפתיה, למבט המרגיע. אבל לא צריך לחשוב שזה אחד על חשבון השני. שירותי הרפואה מרחוק אינם מחליפים את האנשים, את הרופאים המסורים, המקצועיים, את הניסיון ואת היחס החם. הם רק מאפשרים אותו גם מבלי להגיע למרפאה, בצורה יעילה יותר, בטוחה יותר ונוחה יותר.