מגזין

התרופה הבאה לקורונה

מאות ניסויים שהחלו עם תחילת המגיפה לפני כשנתיים עשויים לספק בקרוב תרופות חדשות נגד covid-19, כמו גם משלבים ושימושים נוספים לתרופות וטיפולים קיימים ומוכרים. סקירה

פיתוח תרופות נגד covid-19. אילוסטרציה

בחודשים הקרובים, ניסויים רבים שהחלו לפני כשנתיים, עם פרוץ מגיפת הקורונה, עומדים להסתיים ותוצאותיהם עומדות להתפרסם. כך לפי כתבה שפורסמה בתחילת מרץ בכתב העת Nature. הניסויים נערכים ברחבי העולם וכוללים תרופות לנטרול הנגיף, להקלה על הדלקת שנוצרת בעקבות ההדבקה, למניעת קרישי דם ותרופות אחרות נגד התופעות הרבות שהנגיף גורם להן.

התרופות והתכשירים בניסויים שתוצאותיהם יהיו חיוביות, כלומר שהטיפול הנבדק יימצא יעיל נגד הנגיף, יעברו הליך אישור מזורז וישמשו לטיפול בחולים. אך גם הניסויים שייכשלו ויראו שהטיפול אינו יעיל מספקים מידע חשוב – במה לא להשתמש.

למרות שעברו יותר משנתיים מאז פרצה המגיפה, המידע הזה נחוץ מאוד, שכן המחלה ממשיכה להקשות על מערכות הבריאות ולגבות מחיר אנושי נורא.

עד עתה פותחו רק שתי תרופות אנטי נגיפיות שניתנות דרך הפה, Paxlovid ו-molnupiravir, אשר קיבלו אישור בכמה מדינות בחודשים האחרונים, אך החיפוש אחרי תרופות נוספות נגד מחלת הקורונה נמשך, וחוקרים סבורים שהשנה תמצאנה תרופות חדשות ושימושים חדשים לתרופות ישנות יותר, כולל טיפולים טובים יותר נגד מקרי קורונה קלים.

יותר מ-200 נוגדנים חד שבטיים קיבלו אישור או נמצאים בפיתוח. אבל נוגדנים חד שבטיים הם יקרים יחסית לטיפולים אחרים ולרוב צריך לתת אותם בעירוי

למרות שחיסונים נותרו הדרך החשובה ביותר לרסן את המגיפה, עדיין יש צורך משמעותי בטיפולים טובים יותר לטיפול באנשים שאינם יכולים - או בוחרים שלא – להתחסן, אנשים שמערכת החיסון שלהם לא יכולה להגיב באופן מלא לחיסון, או שנדבקים במחלה למרות שחוסנו. תרופות חשובות גם למקרים שבהם החיסונים עלולים לא לעבוד נגד וריאנטים חדשים ועמידים.

עם הזמן, החוקרים הגדילו את תשתית הניסויים הקליניים, והגלים החוזרים של המחלה הבטיחו מאגר של משתתפי מחקר פוטנציאליים. כתוצאה מכך, תרופות וטיפולים רבים נמצאים בשלבי ניסוי אחרונים.

להלן תרשים המציג את מספר הטיפולים בקורונה שנמצאים בפיתוח או שנכשלו, נכון ל-24 בפברואר 2022:

* EUA - emergency use authorization (אישור חירום). מקור: Nature

המגמה: להרחיב את ארסנל התרופות מחוץ לבתי החולים

בתחילת המגיפה, מחקרים רבים התמקדו בדרכים לטפל באנשים שהיו במצב קשה בעקבות הידבקות בקורונה, על מנת להציל חיים ולהקל על הלחץ בבתי החולים. באמצע שנת 2020, מדענים מצאו שהסטרואיד דקסמתזון מפחית תגובות חיסוניות שעלולות לתרום לשלבים מאוחרים של מחלה קשה ומפחית מקרי מוות בקרב אנשים בקבוצה זו. סטרואיד זה נותר הטיפול היעיל ביותר להפחתת מקרי מוות מקורונה.

תרופות אחרות מכוונות בצורה ישירה יותר לנגיף, אך ניתנות אך ורק על ידי אנשי מקצוע רפואיים, מה שמגביל את השימוש בהן. לדוגמה, התרופה האנטי נגיפית remdesivir ניתנת בעירוי ולכן ניתנה עד לאחרונה רק למאושפזים. מינואר השנה, יש אישור של ה-FDA להשתמש בה במרפאות חוץ לאנשים עם סיכון גבוה לסיבוכי קורונה.

כמה חברות תרופות פיתחו נוגדנים חד שבטיים - ייצור המוני של הנוגדנים שמערכת החיסון מייצרת כדי להיקשר לנגיף ולנטרל אותו. זה היה אחד הטיפולים המוקדמים במחלה וכיום יותר מ-200 נוגדנים חד שבטיים קיבלו אישור או נמצאים בפיתוח. אבל נוגדנים חד שבטיים הם יקרים יחסית לטיפולים אחרים ולרוב צריך לתת אותם בעירוי. החריג הוא Evusheld מתוצרת חברת אסטרהזניקה, שהוא שילוב שני נוגדנים חד שבטיים שניתן להזרקה לשריר וניתן כבר גם בישראל.

Recovery, ניסוי רחב היקף בבריטניה, בודק מספר טיפולים בחולי קורונה קשים שאושפזו והם מקבלים את התרופות הקיימות (מולנופיראוויר, פקסלוביד) לחוד, ביחד, או בצירוף נוגדנים חד שבטיים

עם הזמן, הניסויים החלו להתמקד בתרופות שניתן להשתמש בהן מחוץ לבית חולים לטיפול במחלות קלות כדי למנוע התקדמות למחלה חמורה יותר. בסוף 2021, אושרו שני טיפולים אנטי נגיפיים בצורת גלולה שאפשר לקחת בבית - מולנופירויר Lagevrioי(molnupiravir) של Merck ופקסלוביר של "פייזר". שתי התרופות הללו בעייתיות: מולנופירויר עלולה לגרום למוטציות ב-DNA ולכן לא ניתן ליטול אותה בהריון, ופקסלוביד עשוי לקיים אינטראקציה עם מגוון רחב של תרופות נפוצות.

כיום יש ניסויים רבים בתרופות אנטי נגיפיות דומות אשר מכוונות לאחד משני חלבוני מפתח נגיפיים כדי למנוע מהנגיף להתרבות. יש כ-40 מועמדים שמכוונים לחלבון RNA פולימראז ו-180 מועמדים שמכוונים לחלבון פרוטאז.

תרופות אנטי נגיפיות נוספות בפיתוח מיועדות לחסום את החלבונים האנושיים שבהם נגיף קורונה משתמש כדי לחדור לתאים. דוגמה לכך היא תרופה לסרטן בשם פליטידפסין אשר מכוונת לחלבון אנושי בשם eEF1A המעורב בייצור חלבונים וחשוב לשכפול מספר פתוגנים נגיפיים. תרופה זו נמצאת כעת בניסויים קליניים שלב III.

התמקדות בחלבונים אנושיים כמו eEF1A עלולה להקשות על הנגיף לעבור מוטציה שמאפשרת לו לחמוק מהתרופה, לעומת תרופה שבה חלבונים נגיפיים הם המטרה. אך המיקוד בחלבון אנושי עלול לגרום לרעילות. התקווה היא שהמינון הנדרש של פליטידפסין יהיה נמוך ומשך הטיפול קצר כדי שהתרופה תהיה בטוחה.

שילובים חדשים

לכמה תרופות אנטי נגיפיות מוכרות לקורונה עשוי להימצא שימוש חדש. למשל, חוקרים בודקים עכשיו אם התרופה רמדסיביר פועלת כשהיא ניתנת מוקדם יותר במהלך ההדבקה, לפני שהמחלה הקשה מתחילה. החוקרים בודקים גם אם התרופות האנטי נגיפיות החדשות שניתנות דרך הפה יכולות לשפר את מצבם של חולי קורונה במצב חמור. בינתיים, הניסויים בתרופות הללו לא הצליחו, אך ייתכן שמחקרים אלה היו קטנים מכדי שהחוקרים יוכלו להסיק מסקנה נחרצת. זו בעיה נפוצה במהלך המגיפה, שכן חוקרים רבים החלו בניסויים מהירים וקטנים וחלקם ננטש בטרם עת.

ניסויים שנערכים כיום באפריקה בודקים מגוון טיפולים קיימים, כולל התרופה האנטי-טפילית איברמקטין; סטרואיד שניתן במשאף (budesonide) ותרופה נגד דיכאון (fluoxetine)

כדי להתמודד עם בעיה זו, בבריטניה נערך כעת ניסוי רחב היקף על מספר טיפולים בקרב חולי קורונה רבים שאושפזו. הניסוי נקרא Recovery. בניסוי משתתפים רק חולים קשים והם מקבלים את התרופות הקיימות (מולנופיראוויר, פקסלוביד) לחוד, ביחד, או בצירוף נוגדנים חד שבטיים כדי לבדוק אם יש סינרגיה בין הטיפולים וכדי להימנע ממצב שבו הנגיף מפתח עמידות לאחת התרופות.

נעשים ניסויים גם על תרופות אנטי דלקתיות שונות המתמקדות בתגובה החיסונית הקשה לה גורם הנגיף ואשר מזיקה לרקמות שונות בגוף. ניסוי Recovery בודק כעת מינונים גבוהים יותר של סטרואידים כמו דקסמתזון, ומספר ניסויים בודקים האם תרופות לסוכרת ממשפחת מעכבי SGLT2, להם גם תכונות אנטי דלקתיות, יכולות לעזור לאנשים עם קורונה בינונית עד חמורה.

שימוש בתרופות קיימות

כמה מהניסויים החשובים ביותר הם אלה שחוקרים תרופות שפותחו לטיפול במחלות אחרות. אחד היתרונות הברורים של תרופות אלו הוא שהעלות של מחקר כזה קטנה בהרבה מאשר מחקר על תרופות חדשות. למשל, נוגדנים חד שבטיים יקרים מאוד, הם מאוחסנים בטמפרטורות נמוכות מאוד ורק מדינות עשירות יכולות לממן אותם. התרופות האנטי נגיפיות החדשות יותר שניתנות דרך הפה אמורות להיות זולות יותר, אך עדיין יש מחסור בהן.

ניסויים שנערכים כיום באפריקה בודקים מגוון של טיפולים קיימים, כולל התרופה האנטי-טפילית איברמקטין; סטרואיד שניתן במשאף (budesonide) ותרופה נגד דיכאון (fluoxetine). איברמקטין כבר הפך לטיפול פופולרי אך שנוי במחלוקת בקורונה במדינות רבות, למרות ניסויים קליניים שהצביעו על כך שהתרופה אינה פועלת כאנטי נגיפית בשלבים מוקדמים של זיהום. הניסויים הנוכחיים באפריקה יבדקו שוב את התרופה באנשים עם קורונה קלה עד בינונית, ובשילוב עם תרופה נגד מלריה, והתוצאות אמורות להגיע בחודשים הקרובים.

מפתחי התרופות מתמודדים עם אתגרים בכל הנוגע למציאת טיפולים בקורונה. למשל, יש מחסור בקופים לשימוש במחקר, ומחירי בעלי חיים אחרים זינקו. החוקרים גם צריכים להתמודד עם וריאנטים שיכולים לשנות את התסמינים, את חומרת המחלה וגם עם השוני באוכלוסיה שאותה הם תוקפים בעיקר. במקרים מסוימים, וריאנטים חדשים היו עמידים לכמה מהנוגדנים החד שבטיים.

(תרגום: ענת רותם)

נושאים קשורים:  תרופה לקורונה,  19-COVID,  חדשות,  מגיפת הקורונה,  פיתוח תרופות,  מגזין
תגובות