מחקרים COVID-19

מוטציות בגופו של חולה קורונה מייצרות וריאנטים פחות מידבקים

חוקרים בטכניון מציגים ממצאים חדשים על התפתחות נגיף הקורונה ברמת הפרט, בגופו של האדם החולה. להערכתם, הממצאים עשויים להוביל לפיתוח אמצעים חדשים לבלימת ההדבקה

ד"ר יותם בר-און והדוקטורנטית דינא ח'טיב מהפקולטה לרפואה בטכניון. "הממצאים שלנו עשויים להוביל לאיתור נקודות חולשה של הנגיף". צילום: רמי שלוש/ הטכניון

מחקר שנערך בטכניון וראה אור בכתב העת PLOS Pathogens שופך אור על נישה שכמעט לא נחקרה עד כה: התפתחות וריאנטים חדשים של נגיף הקורונה ברמת הפרט, כלומר בגופו של האדם היחיד בתקופת מחלתו.

קבוצות מחקר רבות עוסקות כיום במנגנון של התפתחות וריאנטים חדשים של קורונה, זאת באמצעות אנליזה של הוריאנטים ושל האבולוציה שלהם, בעיקר האבולוציה של חלבון הספייק. מחקרים אלה אפשרו לפתח במהירות חסרת תקדים חיסוני mRNA ייעודיים אך רובם ככולם מתמקדים בדינמיקה של היווצרות וריאנטים ברמת האוכלוסיה ובוריאנטים ה"פעילים" יותר מבחינת ההדבקה באוכלוסיה.

את המחקר בטכניון, שכאמור עוסק בהתפתחות וריאנטים חדשים של נגיף הקורונה ברמת הפרט, הובילו ד"ר יותם בר-און והדוקטורנטית דינא ח'טיב מהפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט. המחקר מסכם שנה וחצי של עבודה ומבוסס על פלטפורמה ניסויית שפיתח ד"ר בר-און במסגרת חקר נגיף HIV, והיא הותאמה בשנתיים האחרונות לנגיף הקורונה.

הטכנולוגיה, המספקת ריצוף ברמת הנגיף הבודד, מאפשרת למפות את הגנום של הנגיף הבודד וכך להשוות בין וריאנטים שונים המתפתחים במערכת הנשימה של החולה. יתר על כן, היא מזהה נגיפים הנמצאים בתאי הרקמה במינון נמוך מאוד שאינו מאפשר את גילויים בשיטות פשוטות יותר.

במחקר גילו החוקרים מוטציות שונות שאינן נכללות במאגרי המידע הקיימים ואפילו וריאנט חדש שלא היה מוכר עד כה. בנוסף, הם בחנו גם את יעילותם של החיסונים הקיימים כלפי וריאנטים אלה וגילו כי יעילות זו משתנה בהתאם לסוגי המוטציות השונים בחלבון הספייק.

בשורה התחתונה מציגים החוקרים חדשות טובות: המוטציות המתפתחות בגופו של החולה מייצרות, ככלל, וריאנטים בעלי יכולת הדבקה נמוכה יחסית. במילים אחרות: ייתכן שוריאנטים אלה אינם יכולים לעבור מאדם לאדם בהדבקה. נתון זה, מדגישים החוקרים, מצריך מחקרי המשך שיאמתו אותו באופן חזק יותר, אולם אלה הממצאים לגבי עשרה הווריאנטים שהם בדקו במחקר.

החוקרים זיהו מוטציה ספציפית ב-s2, אחד האתרים בחלבון הספייק, הפוגעת ביעילותם של הנוגדנים הנאבקים בנגיף. לדברי ד"ר בר-און, "זיהוי זה הוא תרומה חשובה להבנת הסתגלות הנגיף לגופו של המארח. אנחנו מעריכים כי הממצאים שלנו עשויים להוביל לאיתור נקודות חולשה של הנגיף – מנגנונים המחלישים את יכולת ההדבקה שלו – ולפיתוח אמצעים חדשים לבלימת ההדבקה".

ממצאי המחקר מראים כי ניתוח האבולוציה של הנגיף ברמת הפרט תורמת להבנה טובה יותר של התפתחותו ושל דרכים אפשריות להתמודד עימו באמצעות חיסונים ותרופות. החוקרים, שהתמקדו במוטציות הקשורות לוריאנט אלפא, מעריכים כי ניתוח דומה של וריאנט דלתא – הוריאנט המסוכן בתקופה הנוכחית – עשוי להגדיל את ארגז הכלים העומד לרשות המדע והרפואה במאבק במגפה.

המחקר נתמך במענק הקרן הלאומית למדע ונערך בשיתוף המרכז הגנומי בטכניון (NGS) בראשות ד"ר טל כץ-אזוב, המרכז הלאומי לשפעת ונגיפי נשימה בבית החולים שיבא, בראשות ד"ר מיכל מנדלבוים וצוות מידג"ם - בנק דגימות ביולוגיות אנושיות לצורכי מחקר במרכז הרפואי רמב"ם.

נושאים קשורים:  הטכניון,  נגיף הקורונה,  חדשות,  מחקרים,  19-COVID,  וריאנטים,  ד"ר יותם בר-און
תגובות