מחקרים

משלב טיפול חדש עבור אוסטאוסרקומה חוזרת או עמידה

במחקר שהתפרסם בכתב העת The Lancet Oncology נמצא כי שילוב של לנבטיניב יחד עם אטופוסיד ואיפוספמיד יכול להוות משלב מבטיח ובטוח עבור חולים עם אוסטאוסרקומה חוזרת או עמידה

05.10.2021, 12:53
סרטן בעצמות (צילום: אילוסטרציה)

מעכבי טירוזין קינאזות הראו פעילות כנגד אוסטאוסרקומה, וייתכן כי אלו מגבירים את יעילות הכימותרפיה. החוקרים במחקר זה ביקשו לקבוע את המינון עבור מחקר פאזה 2 ואת הפעילות נוגדת הסרטן של לנבטיניב עם אטופוסיד יחד עם איפוספמיד במטופלים עם אוסטאוסרקומה עמידה או חוזרת.

המחקר בוצע בשיטה רב-מרכזית, עם ריבוי עוקבות ותווית פתוחה במסגרת מחקר קליני פאזה 1/2 אשר התקיים ב-17 בתי חולים על פני שש מדינות. תנאי הכללה כללו גיל של 2-25 שנים, אוסטאוסרקומה חוזר או עמיד, disease per Response Evaluation Criteria in Solid Tumors version 1.1 מדיד או בר-הערכה, ציון תפקוד Lansky play או Karnofsky של 50% ומעלה, טיפול קודם בתרופה נוגדת VEGF או קולטני VEGF ותוחלת חיים משוערת של לפחות שלושה חודשים. המחקר כלל חלק שהוא פאזה 1 (עוקבה 3A) שמטרתו מציאת מינון משלב מתאים, וחלק שהוא פאזה 2 שמטרתו הרחבת המשלב בחולים עם אוסטאוסרקומה (עוקבה 3B).

לנבטיניב ניתן פומית במינון התחלתי של 11 מ"ג/מ2 ליום עד מינון של 24 מ"ג ליום, אטופוסיד (100 מ"ג/מ2 ליום) עם איפוספמיד (3,000 מ"ג/מ2 ליום) ניתנו בגישה ורידית בימים 1-3 של כל סבב טיפולי של 21 ימים למשך חמישה סבבי טיפול לכל היותר. טיפול עם לנבטיניב נמשך לאחר חמישה סבבים אלו עד התקדמות המחלה, הופעת השפעות רעילות או החלטת המטופל להפסיק את הטיפול. התוצא העיקרי של מחקר פאזה 1 היה לקבוע את המינון המומלץ עבור פאזה 2 על ידי הערכה של תופעות רעילות המגבילות את המינון. התוצא העיקרי של פאזה 2 היה שרידות ללא התקדמות המחלה (Progression-Free Survival – PFS) לאחר ארבעה חודשים. PFS נמדד במתאר ניתוח מלא, אשר כלל את כל הנבדקים שגוייסו למבדקי יעילות. בטיחות הטיפול נבדק בכל המטופלים אשר קיבלו טיפול כלשהו במהלך המחקר.

למחקר בדקו 30 מטופלים לצורך גיוס לעוקבה 3A בין התאריכים 9 למאי 2016 ועד 3 ליוני 2019 ו-22 מטופלים לצורך גיוס לעוקבה 3B בין התאריכים 13 לספטמבר 2018 ועד 18 ליולי 2019. 8 נבדקים מעוקבה 3A ו-2 נבדקים מעוקבה 3B נמצאו לא מתאימים להשתתף במחקר.

תוצאות המחקר הדגימו כי במחקר פאזה 1 היו שלושה מטופלים אשר סבלו מתופעות רעילות המגבילות את מינון התרופה (אחד בקבוצת משלב לנבטיניב 11 מ"ג/מ2 והשניים האחרים בקבוצת משלב לבנטיניב 14 מ"ג/מ2). המינון המומלץ עבור מחקר פאזה 2 נקבע ב-14 מ"ג/מ2 ליום (עם מגבלה יומית של עד 24 מ"ג) עם אטופוסיד במינון 100 מ"ג/מ2 ליום יחד עם איפוספמיד במינון 3,000 מ"ג/מ2 ביום הניתנים במתן תוך-ורידי בימים 1-3 בסבבים של 21 ימים, ומוגבלים עד חמישה סבבי טיפול. 35 מטופלים ממחקר פאזה 1 (עוקבה 3A, n=15) ופאזה 2 (עוקבה 3B, n=20) טופלו במינון המומלץ עבור מחקר פאזה 2 ותוצאותיהם אוגמו. תוצאות המחקר הדגימו כי שיעורי PFS לאחר 4 חודשים עמדו על 51% (רווח בר-סמך של 95%, 34-69) עבור 18 מתוך 35 מטופלים, לפי הערכה בינומלית. תופעות הלוואי בדרגה 3-4 השכיחות ביותר היו נויטרופניה (27/35, 77%), טרומבוציטופניה (25/35, 71%), אנמיה (19/35, 54%), וירידה בשורות הדם הלבנות (19/35, 54%). תופעות לוואי חמורות נצפו בקרב 26/35 [74%] מהמטופלים, ללא דיווחים על מקרי מוות מקושרים לטיפול.

מסקנת החוקרים הייתה כי משלב של לנבטיניב עם אטופוסיד ואיפוספמיד מציג פעילות נוגדת סרטן מבטיחה ללא חששות בטיחות עבור מטופלים עם אוטסאוסרקומה חוזרת או עיקשת. ממצאים אלו מצדיקים המשך מחקר במסגרת פאזה 2 אקראי.

מקור:

Nathalie Gaspar, et al. (2021) “Lenvatinib with etoposide plus ifosfamide in patients with refractory or relapsed osteosarcoma (ITCC-050): a multicentre, open-label, multicohort, phase 1/2 study”. The Lancet Oncology, September 2021. Vol. 22, Issue 9, p. 1312-1321. doi.org/10.1016/S1470-2045(21)00387-9

נושאים קשורים:  מחקרים,  אוסטאוסרקומה,  לנבטיניב,  תופעות לוואי,  רעילות
תגובות