ילדיי האהובים,
הבוקר – אחד בספטמבר 2021 – נפתחת שנת הלימודים ואני יודעת שהשנה נוספים לחששות ולהתרגשות הרגילים גם אי ודאות גדולה, שכן החלטתי שלא לאפשר לכם להתחסן כנגד וירוס קוביד, וזאת למרות שאני רופאה שכבר שנים עובדת בבית החולים ולמרות שעד עתה קיבלתם את כל החיסונים במועדם. אני גם מדענית, זה למעלה מ-20 שנה, וקראתי מאות מאמרים בנושא.
אתם כבר ילדים גדולים – בתיכון ובחטיבה – ולכן אני מרשה לעצמי כאן להסביר לכם דברים שהם מסובכים. אני יודעת שאתם יכולים להבין. אתם כמובן לא חייבים להסכים, אבל חשוב לי שתקראו.
הסיבה המרכזית שאיני מסכימה שתתחסנו היא שלא השכנעתי מעל לכל ספק שהחיסון בטוח מספיק עבורכם. החיסון הזה הוא חדש והתחילו לתת אותו בחופזה בכל רחבי העולם בחודשים האחרונים. מרב מהירות, לא בנו מערכות ממוחשבות טובות מספיק כדי לתעד מהן כל "תופעות הלוואי" (קרי – כל הדברים הפחות-טובים) להם החיסון יכול לגרום. לכן, נכון לרגע זה, אני לא חושבת שיש מישהו אחד בעולם שיודע להגיד בדיוק מהי ההשפעות המלאות של החיסון על הגוף. בארץ החיסון הזה ניתן גם לבני נוער בגילכם, אך בחלק ממדינות העולם החיסון הזה לא אושר מתחת לגיל 16, אז הניסיון עם החיסון הזה בקבוצת הגיל שלכם עדיין לא גדול. החיסון כבר ניתן למיליונים של מבוגרים, אבל ילדים אינם "מבוגרים קטנים". הם עדיין בתהליכים של גדילה, הם עוד לא הקימו משפחה, וחלק מהתהליכים שקורים בגוף שלהם הם שונים מאלה של מבוגרים.
אני יודעת שהמון חברים שלכם קיבלו את החיסון, ואני נורא שמחה שלא קרה להם שום דבר רע (למיטב ידיעתי), אבל לצערי זה לא מוכיח לי שהחיסון מספיק בטוח. רק בחלוף השנים – ורק אם דיווח תופעות הלוואי ישתפר ויפורסם בציבור – ארגיש שיש מספיק מידע כדי לתת אותו בגיל צעיר, בגיל שבו כל החיים עדיין לפניכם.
חלק קטן ביותר מהילדים שנדבקו בקורונה עלול לסבול מדלקת בכמה איברים, שעלולה להביא אותם לאשפוז בבית חולים. דבר כזה עלול לקרות אחרי כל וירוס, ואנחנו ברי-מזל שאנחנו חיים במדינה שבה יש מחלקות ילדים מצוינות שנותנות את הטיפול הטוב בעולם
מזה שנה וחצי אתם שומעים כל הזמן על מחלת הקורונה. מחלת הקורונה נגרמת על ידי וירוס. זוכרים שכשהייתם בגן, כל שני וחמישי החזירו אתכם הביתה כי היה לכם "וירוס"? (עד כדי כך, שכשסבא וסבתא היו שואלים אותנו איזה וירוס יש לכם, היינו אומרים להם בצחוק – "וירוס וירלי"). אז מחלת הקורונה נגרמת על ידי "וירוס וירלי", ולמרבה המזל הוא אינו מסכן ילדים. הוירוס הזה עלול להיות מאוד מסוכן למבוגרים ולקשישים, אבל היום כבר ידוע שהוא לא מסוכן לילדים, כנראה כי מערכת החיסון שלהם חזקה מספיק כדי להילחם בו ולסלק אותו מהר, לפני שהוא מספיק לגרום לנזק.
חלק קטן מהילדים עלולים לסבול מעייפות ממושכת לאחר הדבקה בקורונה, או מכאבי שרירים. במצב כזה, חשוב מאד לא להילחץ, לקחת את הזמן להחלים, לשתות הרבה מים ולאכול בצורה מאוזנת. אני בטוחה שבתי הספר יתחשבו בילדים אם הם ייאלצו להפסיד לימודים בשל "קורונה ממושכת" שכזו. אגב, יש עוד וירוסים שגורמים לעייפות ממושכת, וזה לא מפחיד.
חלק קטן ביותר מהילדים שנדבקו בקורונה עלולים לסבול מדלקת בכמה איברים, שעלולה להביא אותם לאשפוז בבית חולים. דבר כזה עלול לקרות אחרי כל וירוס, ואנחנו ברי-מזל שאנחנו חיים במדינה שבה יש מחלקות ילדים מצוינות שנותנות את הטיפול הטוב בעולם. אז באמת שאין מה להילחץ או לפחד. אם תחלו בקורונה, נדע שאתם תהיו מוגנים למשך זמן ממושך מהדבקה חוזרת בוירוס. הוכח לאחרונה שהחלמה מהוירוס מקנה חסינות הרבה יותר טובה מהחיסון –זה לא מפתיע, אבל זה מאוד מעודד.
בוודאי שמעתם מהרבה אנשים מסביבכם, שכדאי שתתחסנו כדי להגן על סבא וסבתא שלכם. אכן, וירוס הקורונה עלול לסכן אותם, אבל לצערי היום כבר ידוע שגם מי שהתחסן עלול לשאת את הנגיף ולהדביק אחרים. הלוואי שהיתה שיטה פשוטה וקלה שבה יכולנו להבטיח שסבא וסבתא לא יידבקו – אבל אין. זה לא אומר שאי אפשר להגן עליהם – הכי חשוב זה לא להגיע לבקר אותם כשלא מרגישים טוב, וגם אם מרגישים טוב, כדאי בשבועות הקרובים לא להישאר בביתם שעות ארוכות ולא להתקרב יותר מדי. זה לא אומר שאי אפשר לתת להם נשיקה על הלחי או חיבוק, אבל בשאר הזמן עדיף לשמור על מרחק (למשל, לשבת בפינות מרוחקות של הסלון או בגינה). עוד מעט הגל יחלוף, ואז נוכל לחזור לשגרה המלאה. לפחות עד הגל הבא, כי לצערי, מאד יכול להיות שיהיו עוד גלים כאלה בהמשך.
הסיבה היחידה לקחת תרופה או חיסון היא אם אתם (או ההורים האחראים עליכם) סבורים שהתרופה או החיסון עוזרים לכם. אם חבר או חברה שלכם התחסנו – סימן שהוריהם חשבו שמוטב להם כך. החברים שלכם לא התחסנו בשבילכם ואתם לא אמורים להתחסן בשבילם
עוד דבר שאולי שמעתם הוא שאתם צריכים להתחסן כי אחרת בגללכם לא תיפתח שנת הלימודים. אהובים שלי, צר לי שבגילכם נאלצתם להיחשף לאמירה כל כך שגויה ומכוערת. אם שנת הלימודים לא נפתחת – הרי שזה רק באשמת מי שלא פותח אותה, ולא באשמתכם. מי שסבור שלא ניתן לפתוח את השנה אלא אם כן אחוז מסוים של הילדים יתחסנו – טועה ומטעה. ישנם כבר עשרות מאמרים שמראים שהדבקות בבית הספר אינן אלו שמגדילות את כמות האנשים שממש חולים, כלומר אנשים שזקוקים לאשפוז בבית החולים או שחייהם חלילה בסכנה (וחוץ מזה, כפי שכבר הבנתם, גם ילדים מחוסנים יכולים להדביק). כל מורה או ילד שרצה להתחסן – עשה זאת מזמן, וילדים ומורים שלא התחסנו – סימן שכמוני, גם הם סבורים שהמחלה בגילאים האלה אינה כזו שמחייבת התחסנות.
הסיבה היחידה בעולם לקחת תרופה או חיסון היא אם אתם (או, במקרה שלכם – ההורים שלכם שאחראים עליכם) סבורים שהתרופה או החיסון עוזרים לכם. אם חבר או חברה שלכם התחסנו – סימן שהוריהם חשבו שמוטב להם כך. החברים שלכם לא התחסנו בשבילכם, ואתם לא אמורים להתחסן בשבילם. אני גם לא אומרת, חלילה, שההורים של החברים שלכם טועים. כמו שיש בארץ אנשים שסבורים שמותר לאכול בשר ויש אנשים שסבורים שאסור – כך גם הדעות לגבי יעילות ובטיחות החיסון שונות בין אנשים, וזה לגיטימי ואפילו מובן. לפי דעתי, הכי כדאי לא לדבר על זה יותר מדי עם החברים.
הכלל הכי חשוב בחברה דמוקרטית הוא לאפשר לכל אחד ריבונות על הגוף שלו – כלומר, אף אחד אינו יכול להכריח אף אחד אחר לעשות טיפול כזה או אחר. אם נפסיק להקפיד על הכלל הזה נאבד משהו מאד עמוק ובסיסי בקיום החופשי שלנו. אני מקווה שאתם מבינים את זה.
תראו, אני מאד מבינה ומכבדת את מי שהתחסן וחיסן את ילדיו. ובכל מקרה – זה לא העניין שלי, בדיוק כפי ששאר ההחלטות הרפואיות שכל אחד מקבל אינם ענייני (בטח שמעתם על המושג "סודיות רפואית"' – המושג הזה אומר שהפרטים הרפואיים של כל אחד ואחת הם סודיים ושייכים רק לו). אבל יש בי כעס גדול על מי שהציב אתכם, ואת כולנו, במצב פסיכולוגי לא הוגן, שבו לכאורה בחירות רפואיות שלנו משפיעות על יכולתם של אחרים ללמוד או "לחיות". לדברים כאלו קוראים "מניפולציה רגשית" (ויש שיקראו לזה גם במילים חמורות יותר) – כלומר, משחק לא הוגן ברגשות - וזה לא דבר הגון לעשות. בכל מקרה, אני בטוחה שבתוך כמה ימים כבר לכולם יימאס לדבר על החיסונים האלה כל הזמן, והכל יחזור לאיזושהי שגרה. וחוץ מזה, כפי שכתבתי – גם הגל הזה יחלוף. ככה זה עם "וירוסים וירליים".
האמת היא שאני לא חושבת שאתם צריכים לחשוב על מחלות ועל מגפות כל הזמן. אני יודעת שהשנה וחצי האחרונות היו לא נורמליות, ואני ממש מצטערת שהייתם צריכים לעבור את זה בילדות שלכם. אני מקווה שבקרוב כולם יירגעו והכל יהיה קצת יותר שפוי, כמו פעם.
חשוב לי, בכל זאת, להגיד לכם שיש דברים שצריך להיזהר מהם בגילכם – צריך תמיד להיזהר בכביש. אסור לשתות אלכוהול כי בגילכם הגוף שלכם עדיין לא יכול לפרק את האלכוהול וזה יגרום לכם להרגיש ממש רע. אסור לעשן – זה הדבר הכי מזיק בעולם. אסור להיכנס לרכבים של אנשים זרים, וצריך להיזהר מאד באינטרנט וברשתות החברתיות.
לסיום, חשוב לי להגיד לכם – למרות שדיברנו על זה המון – שיש לי גם ציפיות מכם: שתמיד תהיו הגונים והוגנים, שתמיד תראו שהחברים שלכם מרגישים נוח ובטוח, שתתייחסו יפה למבוגרים שסביבכם (ובפרט לקשישים) ושתנהלו את העניינים שלכם בתבונה וברגישות. אבל בעצם, אני יודעת שאתם עושים את זה. אני מכירה אתכם לא מהיום....
אני מאחלת לכם שנה מוצלחת, שקטה, רגועה, ומלאה סיפוק ואושר,
שלכם תמיד,
אמא
הכותבת היא מנהלת המכון האונקולוגי ב"שמיר-אסף הרופא"; הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל אביב