מחקרים

האם חולי סוכרת מסוג 1 נמצאים בסיכון גנטי מוגבר לתחלואה קרדיווסקולרית?

חוקרים בחנו את הקשר שבין מאפיינים גנטיים שונים של חולי סוכרת מסוג 1 לתחלואה קרדיווסקולרית ומצאו כי חולים אלה נמצאים בסיכון מוגבר מעבר להשפעה של גורמי הסיכון הרגילים

09.08.2021, 12:01

חלקם של גורמים גנטיים בסיכון למחלות קרדיווסקולריות (CVD) בקרב חולי סוכרת מסוג 1 (T1D) טרם התברר.

במחקר שפורסם בכתב העת Diabetes Care בדקו החוקרים האם גורמים גנטיים הקשורים למחלת לב כלילית (CAD) קשורים לסיכון מוגבר ל-CVD בקרב חולי סוכרת מסוג 1 מעבר למצופה. המחקר נערך על אוכלוסיות הניסויים Diabetes Control and Complications Trial (DCCT) ו-Epidemiology of Diabetes Interventions and Complications (EDIC).

ציוני סיכון פוליגניים (PRS) ווריאנטים גנטיים אינדיבידואלים שזוהו במחקרים קודמים התקבלו מניתוחי GWAS שבוצעו עבור 1,371 המשתתפים במחקרים DCCT / EDIC.

שני תוצאי CVD מורכבים נלקחו בחשבון במחקר: הראשון היה אירועים קרדיווסקולריים שליליים מאג'וריים (MACE), כלומר מוות על רקע קרדיווסקולרי, אוטם שריר לב לא קטלני או שבץ מוחי. התוצא המורכב השני היה כל תחלואה קרדיווסקולרית, כלומר MACE בתוספת אנגינה מאוששת, אוטם דומם, רה-וסקולריזציה או אי ספיקת לב.

בעזרת מודל הסיכונים הפרופורציונליים של קוקס, הוערך הקשר בין הגורמים הגנטיים לבין הסיכון ל-CVD תוך תקנון לגורמים נוספים (כולל גיל, ליפידים, לחץ דם וגליקמיה).

בניתוח הסטטיסטי נמצא קשר חזק בין ה-PRS של מחלות לב כליליות לסיכון העוקב לבין תחלואה קרדיווסקולרית מכל סוג (סיכון גבוה ב-42% ו-38% לעלייה בסטיית תקן 1 במודל הלא מתוקנן ובמודל המתוקנן, בהתאמה; P <0.0001), וסיכון ל-MACE (50% ו-40%; P <0.0001). מספר SNPs אינדיבידואלים היו מקושרים באופן נומינלי לסיכון לכל CVD ול-MACE.

לסיכום, ישנם גורמים גנטיים הקשורים לסיכון מוגבר לתחלואה קרדיווסקולרית בקרב חולי סוכרת מסוג 1, מעבר להשפעה של גורמי סיכון מבוססים כמו גיל, שומנים, לחץ דם וגליקמיה.

מקור: 

Bebu, I et al. Diabetes Care. 2021 Apr 21:dc202388.doi: 10.2337/dc20-2388.

נושאים קשורים:  מחקרים,  סוכרת סוג 1,  תחלואה קרדיווסקולרית,  אוטם שריר הלב,  תמותה,  גנטיקה
תגובות