בתוך זמן קצר מאוד צפוי שר הבריאות ניצן הורוביץ לגלות כי מערכת הבריאות היא המורכבת ביותר מבין כל המערכות הציבוריות בישראל. מערכת בריאות שמורכבת משחקנים רבים מנוסים ומתוחכמים, אינטרסים מגוונים ומנוגדים ושפע של עיוותים היסטוריים.
בנוסף, את פניו של שר הבריאות החדש צפויים לקבל לא מעט אתגרים ייחודיים לתקופה הנוכחית, ובהם: ריבוי תפקידי הנהלה לא מאוישים; שנה של הסכם רופאים חדש; אי יציבות תקציבית; כוח אדם (מקצועי וניהולי) שנשחק לאחר שנה של התמודדות אינטנסיבית עם הקורונה ואפילו קשב ממשלתי יחסית נמוך לתחום הבריאות.
כניסתו של הורוביץ למשרד הבריאות מייצרת הזדמנות לשינויים ולהתפתחויות, על אחת כמה וכמה כשמופיע שר חדש שנושא עימו תפישת עולם ואידאולוגיה שונה מקודמו. בנקודת הזמן הנוכחית עומדת בפני הורוביץ הזדמנות ייחודית להוביל מהלכים מקצועיים שבכוחם לעצב את דמותה ואופייה של מערכת הבריאות. מהלכים בסיסיים שמפירות הצלחתם ניתן יהיה ליהנות במשך שנים ארוכות. להלן כמה מהם.
תכנון ופיתוח תשתיות בריאות יציבות
גידול האוכלוסיה והזדקנותה צפויים להזניק בעשור הקרוב את הצרכים המתפתחים של תושבי ישראל בתחום הבריאות. ביקוש אדיר לשירותי בריאות שיתורגם להגברת העומס, השחיקה והתורים ארוכים ממילא במערכת הבריאות בישראל. לכן וכחלק מהיערכות למציאות שכבר החלה לתת אותותיה, נדרש מהלך דרמטי של תכנון והשקעה בתשתיות בריאות בארבע רבדים:
- תשתיות פיזיות במערך האשפוז (בתי חולים), בקהילה (קופות חולים) ובשירותי בריאות הציבור. תופעת ה"זקנה במסדרון" היא, בין היתר, ביטוי להזנחה מתמשכת של התשתיות הפיזיות במערך האשפוז ואי התאמה לשינויים הדמוגרפים שחווה ישראל.
נכון, לאורך השנים מקדמים (באיטיות רבה) הקמת שני בתי חולים חדשים (בבאר שבע ובקריות), אך לנוכח המגמות הצפויות, לא די בכך. לצד תמ"א 49 שנועדה להתוות את עקרונות התכנון לתשתיות הפיזיות במערך האשפוז, יש לגבש בהקדם תדריך לחיזוק, שיפור והרחבת התשתיות גם בקהילה.
- תשתיות כוח אדם מקצועי - תנאי יסוד להצלחת כל תכנית לפיתוח תשתיות פיזיות עוברת דרך מצבת כוח האדם המקצועי. מצבת כוח האדם מהווה אחד החסמים הכי משמעותיים להתפתחותה התקינה של מערכת הבריאות, כמו גם תורמת לעלייה חדה ביוקר המחיה בתחום הבריאות.
מתוך הבנה כי סוגיית כוח האדם היא מהותית ומשמעותית, ראוי לגבש תכנית אסטרטגית לתכנון כוח אדם מקצועי במערכת הבריאות, הן מבחינת כמות מטפלים והן מבחינת איכותם וסמכויותיהם.
- הרחבת תשתיות המידע ודיגיטציה כבסיס לשיתופי פעולה בין כלל השחקנים במערכת הבריאות ושיפור איכות הטיפול וחוויית השירות לציבור.
- פיתוח תשתיות ארגוניות וניהוליות במטרה לייעל הליכי קבלת החלטות ולצמצם דרמטית ביורוקרטיה.
ולבסוף, לאור המאפיינים הייחודים של תחום הבריאות, כל תכנית עבודה בתחום של תשתיות בריאות חייבת להיעשות בראייה ארוכת טווח ובהתאם לצרכים המתפתחים של האוכלוסיה.
הגדרת סטנדרט של "סביר" ו"בלתי סביר" בשירותי בריאות
בחוק ביטוח בריאות ממלכתי נקבע כי: "שירותי הבריאות הכלולים בסל שירותי הבריאות יינתנו בישראל, לפי שיקול דעת רפואי, באיכות סבירה, בתוך זמן סביר ובמרחק סביר ממקום מגורי המבוטח, והכל במסגרת מקורות המימון העומדים לרשות קופות החולים".
עם זאת, על רקע שחיקה תקציבית ממושכת והיעדר תכנון, במגוון רחב של מימדים נהפך השירות הרפואי לבלתי סביר בעליל, החל מתורים ארוכים לניתוחים, פרוצדורות ולרופאים מומחים (מימד הזמן); דרך פערים ואי שוויון בנגישות לשירותי בריאות באזורי פריפריה (מימד המרחק) ועד עומסים, צפיפות, תמותה מזיהומים נרכשים בבתי חולים ועוד (מימד האיכות).
לנוכח המצוקה הציבורית הרבה, בשלה העת כי משרד הבריאות יצוק תוכן מדיד לאמירה העמומה והלא מחייבת של זמן סביר ומרחק סביר. יצירת סטנדרטים ברורים לצד תחרות חיוביות וסט תמריצים מדויק - אלה יובילו את כלל השחקנים במערכת הבריאות למטרה: שיפור איכות שירותי הבריאות לציבור.
שיפור סביבת עבודה ותנאי עבודה
על רקע דיונים על הסכם רופאים חדש, כמו גם מחאת המתמחים לקיצור שעות התורנות, נוצרה הזדמנות ייחודית לעשות שינויים אמיתיים במערכת (קיצור תורנויות של מתמחים, נוכחות מומחים בבתי חולים אחרי השעה 15:00, שינוי תקינה ועוד). זהו מהלך היסטורי שבכוחו לשפר דרמטית את תנאי העבודה וסביבת העבודה של הצוותים הרפואיים והסיעודיים - מהלך שממנו ייהנו המטפלים והמטופלים כאחד.
במערכת הבריאות קל להיסחף אחר צורכי השעה ולאבד את הראייה ביחס לתמונה הכללית ולמטרה הגדולה. מכאן ראוי כבר בתחילת הדרך להגדיר מטרות ויעדים מזוקקים וברורים לכהונה הקרובה, שמולם ניתן יהיה לבחון את ההצלחה בהובלת מערכת הבריאות ליעדה (ואולי הצלחת הקדנציה עצמה); יעדים ברורים שמלווים באינדיקטורים מדידים ובתכניות תקציביות במגוון רחב של תחומים במערכת הבריאות. זה הזמן לחזק את יסודות חוק ביטוח בריאות ממלכתי: "צדק, שוויון ועזרה הדדית", ולנווט את מערכת הבריאות לעבר עתיד יציב.
לבסוף וכמו תמיד, הצלחתו של כל שר בריאות חדש נמדדת בדיעבד. עד כמה הצליח שר בריאות פלוני לשנות את המציאות שחווה כל מטופל שפוגש את מערכת הבריאות הציבורית; עד כמה נעשו צעדים מהותיים ומשמעותיים שבכוחם לתת מענה אמיתי למצוקות הציבור המטפלים והמטופלים כאחד.