דיכאון אימהי

מצב פסיכיאטרי אימהי וצפצופי תינוקות: תפקיד ההורמונים האימהיים וציטוקינים בדם הטבורי

חוקרים מצאו כי טטרנקטין הוא בעל פוטנציאל להוות סמן ביולוגי המרמז לצפצופים עתידיים אצל פעוטות

20.04.2021, 10:35

החוקרים במחקר זה שיערו כי מתח פסיכו-סוציאלי מצד האם יכול להיות קשור להתפתחות מחלות אלרגיות אצל הצאצאים. מטרת המחקר הייתה להעריך את הקשר של דיכאון וחרדה אימהיים עם צפצופים קבועים וצפצופים חוזרים ונשנים בקרב פעוטות ולהעריך את התפקיד של שינויים בציר ההיפו-תלמו-אדרנל של האם ובתגובה החיסונית העוברית בקורלציה זו.

המחקר כלל שני זרועות; זרוע העוקבה פותח על מנת להעריך את הקשר בין דיכאון טרום לידתי לבין התפתחות צפצופי נשימה אצל פעוטות ואילו זרוע מקרה בקרה מסוג nested שימשה כדי להעריך את התפקיד של קורטיזול אימהי וטטרנקטין אמהי וכן אינטרלוקין 13 ואינטרפרון γ בדם טבורי.

במחקר נכללו 697 נשים בהריון. אימהות בוגרות בית ספר יסודי (יחס הסיכויים [OR] = 1.5, p = .06), עישון אמהי במהלך ההריון (OR = 3.4, p = .001), היסטוריה משפחתית של אסתמה (OR = 2.7, p <.001) העלו את הסיכון לצפצופים קבועים. אימהות בוגרות בית ספר יסודי (OR = 2.6, p = .002), עישון אימהי במהלך ההריון (OR = 4.8, p <.001) והיסטוריה משפחתית של אסתמה (OR = 1.7, p = .01) העלו את הסיכון לצפצופים חוזרים ונשנים.  מחלה פסיכיאטרית קודמת מצד האם, סקאלת דיכאון לאחר הלידה על שם אדינבורו או ניקוד State‐Trait Anxiety Inventory על שם ספילברגר לא נמצאו בקורלציה לצפצופים. רמות הטטרנאקטין האימהיות היו גבוהות משמעותית בקרב אלו שמעולם לא צפצפו לעומת אלו שמצפצפים תמיד (264.3 ± 274.8 לעומת 201.6 ± 299.7, p = .04).

לסיכום, גורמי הסיכון העיקריים לצפצופים מתמידים ולצפצופים חוזרים ונשנים היו עישון מצד האם, רמת ההשכלה והיסטוריה משפחתית של אסתמה. עם זאת, דיכאון וחרדה מצד האם לא נקבעו כגורמי סיכון לצפצופים. טטרנקטין אמהי טומן בחובו פוטנציאל כסמן ביולוגי לצפצופים אצל הפעוט.

מקור: 

Ozge Yilmaz et al. (2021). Pediatric pulmonology. https://doi.org/10.1002/ppul.25302

נושאים קשורים:  דיכאון אימהי,  צפצופים בנשימה,  סטרס,  מחקרים
תגובות