ראשי האקדמיה הלאומית הישראלית לרפואה מדעית שליד ההסתדרות הרפואית שיגרו בשבוע שעבר מכתב לשר החינוך יואב גלנט ובו הביעה האקדמיה את מורת רוחה ואת הסתייגותה הנחרצת ממעורבותו בשיקולי מצוינות מדעית לצורך ההחלטה על הזכאות לפרס ישראל.
עוד בעניין דומה
פניית האקדמיה הגיע בעקבות החלטת השר לא להעניק את הפרס למתמטיקאי המוערך פרופ' עודד גולדרייך ממכון ויצמן משום שהובא לידיעת שר החינוך, לאחר שוועדת הפרס החליטה שפרופ' גולדרייך יהיה חתן פרס ישראל במדעים לשנת תשפ"א, כי הוא חתם בעבר יחד עם 500 מדענים על מכתב גלוי לנציבות האירופאית ובו הוזכר לגוף זה שהתחייב לא לממן פרויקטים הנגועים בבעייתיות אתית וחוקית, כמו למשל אוניברסיטת אריאל שבשומרון.
החלטת השר ספגה ביקורת קשה מגופים מדעיים רבים ועתה הצטרפה אליהם גם האקדמיה הלאומית לרפואה מדעית. על המכתב, ששוגר יומיים לפני יום העצמאות, חתמו פרופ' רבקה כרמי, נשיאת האקדמיה ופרופ' אפרת לוי-להד, סגנית הנשיאה.
וכך נאמר במכתב לשר גלנט: "קנה המידה היחיד להענקת פרס ישראל בתחומי המדע חייב להיות, כלשון תקנון הפרס, מצוינות מדעית וקידום התחום. בזכות זאת שמר הפרס במשך כל שנות המדינה על מעמדו כאות הכבוד הגבוה ביותר שמדינת ישראל מעניקה למדעניה, גם בעיני העולם כולו.
"התבטאויות פוליטיות שהן בגדר המותר על פי עקרון חופש הביטוי ואינן עוברות על חוקי המדינה, אינן רלוונטיות להחלטה בעניין קבלת הפרס.
"כרופאים המטפלים בבני אדם ללא הבדל דת, מין, גזע, גם אם עברו על חוקי המדינה ואפילו פגעו בה, וכחוקרים שלנגד עיניהם האמת המדעית בלבד, אנחנו מבקשים להביע מורת רוח קשה משיקולים שלא מן העניין ככל הקשור בהערכת הישגים במחקר ובמדע".
האקדמיה קוראת לכן לשר החינוך ולוועדות פרס ישראל להמשיך ולשקול אך ורק שיקולי מצוינות מחקרית וקידום התחום בבחירת הזוכים. "זו הדרך היחידה שבה ניתן להבטיח את מעמדו הראוי של הפרס, את המשך הכרת המדינה בחשיבות המדע ובהישגי מדעניה בארץ ובעולם, ואת המשך ההכרה העולמית במעמדה המדעי היוקרתי של ישראל".