COVID-19 בישראל

השכבות החלשות בישראל נפגעו יותר במגיפת הקורונה

דו"ח חדש של מרכז אדוה: שיעור גבוה יותר של תחלואה ותמותה במגיפת הקורונה באוכלוסיות מעוטות יכולת, בעיקר ערבים וחרדים | המגיפה גרמה להידרדרות במצב הנפשי של אחוז ניכר מתושבי המדינה

"הפחד העניק כוח עצום לרופאים ולממשלות. יתרה מזה, נעשה מאמץ גדול מצידם לטפח ולהעצים את הפחד הזה". צילום: יוסי אלוני/ פלאש 90

הדו"ח השנתי של מרכז אדוה, המתפרסם הבוקר (א') ובו תמונת המצב החברתית בישראל ב-2021 על רקע מגיפת הקורונה, מדגיש את פגיעותיה של המגיפה בבריאות הנפש – פן שלא זכה לתשומת לב מספקת בהשוואה לתשומת הלב שניתנה לחיסונים, לשיעורי ההידבקות ולמצבן של מחלקות הקורונה בבתי החולים. ובנפרד מהסקירה את

הפן האחר, זה ה"מצוי בשולי הכותרות", נאמר בדו"ח המציג סקירה נרחבת של הפגיעות הכלכלית, התעסוקתית, בפרנסה ואי השוויון, הן "פגיעותיה של המגיפה בבריאות הנפש. "מגיפת הקורונה גרמה כבר להתדרדרות במצב הנפשי של אחוז ניכר מתושבי המדינה". הצפי של גורמי המקצוע הוא שתחלואת הנפש תמשיך להיות במגמת עלייה בעתיד גם לאחר קבלת החיסונים או כאשר יימצא טיפול רפואי-תרופתי שימגר את המחלה הפיזית. זו תהיה "המגיפה שאחרי המגיפה", הדגישו מחברי הדו"ח.

בהמשך מובאים הפרטים הבאים: בסגר הראשון, שיעור המתמודדים עם לחץ וחרדה בקרב כלל האוכלוסיה, בני 21 ומעלה, עמד על שליש לערך (34%). אלא ששיעור זה המשיך לעלות עם היציאה מהסגר ועמד על 42% ביולי. בנובמבר חלה ירידה בתחושות הלחץ והחרדה המדווחות, אולם הן עדיין נותרו גבוהות ביחס לאפריל ועמדו על 37%.

שתי האוכלוסיות שדיווחו על לחץ וחרדה בשיעורים גבוהים היו נשים וערבים. שיעור הנשים שדיווחו על לחץ וחרדה היה גבוה מזה של הגברים, בכל אחת מנקודות הזמן שנסקרו. בנובמבר 44% מהנשים ו-37% מהערבים דיווחו על תחושות של לחץ וחרדה לעומת 29% מהגברים.

נתוני הבדידות והדיכאון, כפי שנמדדו על ידי סקרי החוסן האזרחי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מלמדים על ההשלכות הנפשיות של  ההנחיות המחמירות שהוטלו על האוכלוסיה המבוגרת, שכללו ריחוק חברתי מבני משפחה וחברים. בני ה-65 ומעלה בישראל סבלו מבדידות ומדיכאון בשיעור גבוה מזה של כלל האוכלוסיה. באפריל, 30% מהם דיווחו על בדידות ו-19% על דיכאון לעומת השיעור שדווח בקרב כלל האוכלוסיה: 24% ו-16%, בהתאמה.

המערכת הציבורית-רפואית המטפלת בנושאי בריאות הנפש היתה במצב ירוד עוד לפני הקורונה עם תקינת חסר של מטפלים שמובילה לזמני המתנה ארוכים. כדי להימנע מהמתנה ממושכת, חלק משמעותי מהפונים לקבלת טיפול נפשי מופנה על ידי קופות החולים למטפלים חיצוניים, פרטיים, שנמצאים בהסכמי מתן שירותים עימן, וזאת תמורת תשלום גבוה באופן משמעותי מצד המטופל-המבוטח.

כעת, מערכת ציבורית מדולדלת זו תידרש להתמודד עם עלייה חדה בתחלואת הנפש שגרמה המגיפה. הנפגעים העיקריים הם תושבים מעוטי משאבים. מחקרים מוכיחים שאנשים החיים בעוני נזקקים ממילא לסיוע נפשי בשיעורים גבוהים מאלה של בעלי אמצעים.

נגיף הקורונה מאיים על כל קבוצות האוכלוסיה, אך במיוחד על אלה שתנאי חייהם מקלים על התפשטות הנגיף: קבוצות האוכלוסיה שהן במצב כלכלי-חברתי ירוד, החיות בצפיפות דיור גבוהה. בישראל תנאי חיים שכאלה נפוצים במיוחד בקרב יהודים חרדים וערבים. שיעור התמותה של הערבים מעל גיל 60 גבוה פי שלושה לערך מזה של יהודים לא חרדים באותו הגיל ושיעור התמותה של יהודים חרדים מעל גיל 60 גבוה פי ארבעה לערך משל לא חרדים בני גילם.

סיבה נוספת להבדלים בשיעורי התחלואה היא רמת האמון הנמוכה שקבוצות ידועות באוכלוסיה נתנו בהסברים ובתדרוכים של הגורמים הממלכתיים בכל הנוגע לסכנותיה של מגיפת הקורונה.

כאשר בודקים את שיעור המחוסנים בני 60 ומעלה לפי דירוג האשכול החברתי-כלכלי (מדד של הלמ"ס) בו הם מתגוררים: האשכול הנמוך ביותר – ישובים "מוחלשים" מסומן 1, הגבוה ביותר (החזקים ביותר) 10. אלא שכאן התמונה מתהפכת: בראש רשימת היישובים המחוסנים מצויים היישובים היהודיים, הלא חרדיים, המשתייכים לאשכולות 10-7.

אי ביטחון תזונתי בתקופת הקורונה

הדו"ח גם מספק נתונים בהקשר לאי הביטחון התזונתי בתקופת הקורונה. "השיעור הגבוה ביותר של מי שהעריכו כי הם סובלים מאי ביטחון תזונתי נמדד בקרב האוכלוסיה הערבית.

באפריל, 23.5% מהם דיווחו כי הם או בני משפחתם צמצמו את כמות האוכל או את מספר הארוחות בשבוע האחרון, זאת לעומת 14.1% בקרב כלל האוכלוסיה הכללית (בני 21 ומעלה). שיעורים אלה נותרו דומים גם בנובמבר ועמדו על 25% באוכלוסיה הערבית ו-15% בכלל האוכלוסיה. ביולי, עם הידוק ההנחיות בכל הנוגע להתנהלות הציבור והתנהגותו בגלל המגיפה - שיעור המדווחים על אי ביטחון תזונתי עלה ל-33% בקרב האוכלוסיה הערבית.

האוכלוסיה שמצבה הכלכלי-חברתי נמוך מתאפיינת בתחלואה ובתמותה גבוהות יותר מאשר האוכלוסיה שמצבה הכלכלי-חברתי גבוה. האוכלוסיה הזו, עם מחלות רקע כמו סוכרת ויתר לחץ דם, פגיעה יותר לתחלואה קשה ולסיכון למוות מנגיף הקורונה.

שעור החולים הגבוה ביותר ל-10,000 תושבים מצוי ביישובים המדורגים באשכולות החברתיים-כלכליים הנמוכים: 105 חולי קורונה באשכול 1,  111 חולי קורונה באשכול 2. זאת לעומת, 47 חולי קורונה באשכול 9 ו-40 באשכול 10.

נושאים קשורים:  מרכז אדוה,  תחלואה ותמותה,  בריאות הנפש,  חרדה,  דיכאון,  אוכלוסיה ערבית,  מגזר חרדי,  מצב סוציואקונומי,  19-COVID,  מגיפת הקורונה
תגובות
אנונימי/ת
21.03.2021, 14:30

לכן, לעניות דעתי, ביום שלישי בני ישראל יצטרכו לבחור בין דמוקרטיה למונרכיה אוטוקרטית פסאודו דמוקרטית עם כל ההשלכות הקשורות בכך.

אנונימי/ת
21.03.2021, 14:37

תיקון: תיאוקרטית.