COVID-19 בישראל

"ההחלטות שהוביל משרד הבריאות במשבר לא התאימו למציאות בשטח"

דו"ח מצב המדינה של מרכז טאוב בביקורת על ניהול הממשלה את משבר הקורונה: "לא הופעלו רוב הנהלים הקיימים ולא הוכרז מצב חירום לאומי שהיה מביא להפעלת מערכות ותקציבים הנדרשים בהתאם"

שר הבריאות יולי אדלשטיין וראש הממשלה בנימין נתניהו. צילום: מארק ישראל סלם/ פלאש 90

מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל פרסם הבוקר (ד') דו"ח שנתי העוסק בהתמודדות מערכת הבריאות עם אתגרי השנה החולפת. מחברי הדו"ח מתחו ביקורת על התנהלות הממשלה ועל דרך טיפולה במשבר הקורונה. "משבר הקורונה", כתבו, "לא נוצל להוספת מקורות מימון לטווח הארוך עבור מערכת הבריאות. משיקולים שאינם ברורים, לא הופעלו רוב הנהלים הקיימים ולא הוכרז מצב חירום לאומי אשר היה מביא להפעלת המערכות והתקציבים הנדרשים בהתאם".

אמנם הוסיפו מחבי הדו"ח, "לפחות עד כה מערכת הבריאות בישראל מתמודדת עם נגיף הקורונה בהצלחה יחסית למדינות האחרות ב-OECD, אולם בהתחשב בכך שבישראל אוכלוסיה קטנה, צעירה ואף סולידרית ככלל, החיה ברמת חיים גבוהה יחסית בשטח קטן ומסוגר, היה אפשר לצפות לביצועים טובים הרבה יותר.

"הסגר הראשון", נאמר עוד בדו"ח, "היה סיפור הצלחה גם מבחינת התמותה וגם מבחינת כדאיות ההשקעה הכלכלית. נראה שההידרדרות בניהול המשבר החלה עם תהליך הלמידה של האוכלוסיה על מהות המשבר - בעוד שהמדינה לא למדה לנהל אותו והאוכלוסיה החלה להפנים ש'השד אינו נורא כל כך' במונחי תמותה, אבל נורא מבחינה חברתית-כלכלית".

עוד מותח הדו"ח ביקורת על כך שראש הממשלה החליט במחצית השנייה של פברואר שהמטה שינהל את משבר הקורונה יהיה המל"ל, מבלי שקדם לכך דיון משפטי בדבר סמכות המל"ל לרכז ולהוביל משבר מסוג זה. גם פיקוד העורף הופעל חלקית.

מאחר שלא הוכרז מצב חירום לאומי גם לא הופעלו רח"ל (רשות חירום לאומנית) ולא עוזר שר הביטחון, שבהתאם לנוהל היו אמורים לפעול לתכלוּל האירוע. תחת זו מונה, חודשים מספר לאחר פרוץ המגיפה, פרויקטור מטעם הממשלה, כאשר סמכויותיו אינן מוגדרות ולכן הפך גם הוא לגורם ממליץ בלבד.

במהלך הגל הראשון של המגיפה, מציין הדו"ח, הוגדרו מגוון גופי ביצוע - משרד הבריאות, פיקוד העורף, מד“א, מספר מעבדות ייעודיות ובתי החולים - כאשר בשגרה גורמים אלה אינם מתקשרים זה עם זה ואין להם תשתיות תקשורת או נוהלי עבודה מוגדרים, לא לגבי נטילת דגימות ולא לגבי מטופלים.

"אחד העקרונות המרכזיים בשעת משבר הוא ביזור והאצלת סמכויות למבצעים בשטח, מתוך ניצול החוזקות שלהם בזכות היכרותם עם השטח ויכולתם לקבל במהירות החלטות המבוססות על הנתונים שלפניהם. במהלך השלב הראשון של המגיפה, לפי עדויות מגוונות, פעל משרד הבריאות באופן ריכוזי. ריכוזיות זו לא אפשרה שיתוף בקבלת ההחלטות ובידע והובילה לתהליכים ולהחלטות שלא התאימו למציאות בשטח".

עוד מציין הדו"ח: "אין תקווה גדולה שהמשבר ינוצל לשינויי חקיקה ולהוספת מקורות מימון לטווח הארוך למערכת הבריאות. למעשה, אחרי תוספת ההקצאה של מיטות האשפוז בתקופת המגיפה, בשנת 2020 יעמוד מספר המיטות ל-1,000 נפש בישראל על כ-2.32, לעומת כ-2.16 בשנת 2019, עלייה קלה בלבד, אך גם אחריה מספר המיטות לאשפוז כללי בישראל עדיין נמוך בהשוואה בינלאומית. תוספת ואיוש של 500 תקני רופאים מעבר לעלייה הרגילה במספרם מחזקת מגמה חיובית שחלה ב-2017 אך עדיין מדובר במספר רופאים נמוך בהשוואה לממוצע במדינות ה-OECD".

נושאים קשורים:  מרכז טאוב,  משרד הבריאות,  ממשלת ישראל,  חדשות,  מגיפת הקורונה,  19-COVID
תגובות