המידע אמנם חלקי, אבל אנחנו מבינים כעת מעט יותר על הוריאנט הבריטי B.1.1.7. להלן כמה פרטים ראשונים:
1. הוריאנט בודד לראשונה ב-20 בספטמבר בבריטניה. התפשט בקצב גובר והולך. לפני שבוע זיהו שהגיע לכדי ל-60% מהזנים המבודדים בלונדון.
2. סך הכל כולל הזן החדש 23 מוטציות בהשוואה לזן המקורי שבודד בווהאן, סין. בעוד בנגיף הקורונה הצפי הוא לצבירה של 1-2 מוטציות בחודש, הזן הזה צבר 17 (!) מוטציות ב"מכה". לא לגמרי ברור איך קרתה הקפיצה הזו. אחת ההשערות היא שהמוטציות אירעו אצל אדם מדוכא חיסונית אשר סבל ממחלה ממושכת במיוחד וקיבל טיפולים שונים שיצרו לחץ ברירתי על הנגיף.
אין שום עדות להפרעה ליעילות החיסון כנגד הוריאנט הזה, אבל הבדיקות ממשיכות והמידע יצטבר. אין גם עדות שהוריאנט הזה אלים יותר
3. רושם מתחזק – אך עדיין לא ודאי/ מאומת – להתפשטות מהירה יותר של הזן הזה. הדבר עשוי להיות קשור לאחת המוטציות (N501Y) שמשנה את החיבור של הנגיף לרצפטור על התא הנתקף. המקור לנתון הבריטי של 70% עדיין לא ברור. המוטציה הזו גם נצפתה בזנים אחרים שמתפשטים (מהר) במדינות דרום אפריקה.
4. גם חלק מהמוטציות הנוספות בוריאנט הזה עלולות להיות בעייתיות ולשנות את תגובת מערכת החיסון לנגיף. אחת המוטציות האחרות גם עלולה להפריע לאחד הנוגדנים המונוקלונליים בשימוש בעולם. כמה המוטציות הללו מוכרות ונצפו גם במדינות אחרות. אבל לא הוריאנט הספציפי הזה, על מכלול השינויים שבו.
5. אחד הדברים שגרמו להתגברות הפתאומית של החשש מהנגיף, הוא ההבנה בימים האחרונים שאחת המוטציות גורמת לכך שחלק מבדיקות ה-PCR (לא אלו הנעשות בישראל, אלא TaqPath) לא מזהות היטב את הוריאנט הזה וייתכן שהוא אף נפוץ יותר בבריטניה ממה שחשבו.
6. בינתיים זיהו מקרה בודד באיטליה ומקרה בודד בהולנד ומן הסתם יגלו עוד – מעט מאוד מדינות מבצעות הערכה מתמדת של המבנה הגנטי של הנגיף כמו בריטניה, שבודקת זאת ל-10% מהזנים המבודדים.
7. אין שום עדות להפרעה ליעילות החיסון כנגד הוריאנט הזה, אבל הבדיקות ממשיכות והמידע יצטבר. אין גם עדות לכך שהוריאנט הזה אלים יותר – אולי אף ההפך מכך.
במחלות ויראליות כמו זו, יש להיערך גם ל"סחף אנטיגני" שיחייב עדכון עתי/ שנתי של החיסון, כמו בחיסוני השפעת. טכנולוגיית החיסון ב-mRNA מקלה מאד על עדכון כזה
8. בישראל לא גילו עד כה את הוריאנט הזה, אבל יש לזכור שכאן לא מבצעים בדיקות שיטתיות, אז אין לשלול זאת בוודאות. ניתן לייצר פריימרים ייעודיים לבדיקות PCR ספציפיות לנגיף החדש וכך למנוע צורך בבדיקות גנטיות ממושכות.
9. במחלות ויראליות כמו זו, יש להיערך גם ל"סחף אנטיגני" שיחייב עדכון עתי/ שנתי של החיסון, כמו בחיסוני השפעת. טכנולוגיית החיסון ב-mRNA מקלה מאד על עדכון כזה.
10. מתוך הנחת עבודה שהנגיף עדיין לא הגיע ושהוא אכן מידבק יותר, יש יתרון ברור בדחייה של התפשטותו בישראל ככל שניתן. גם דחייה של כמה שבועות היא משמעותית מאוד, בפרט בתקופה זו.
פרופ' רן בליצר, ראש מערך החדשנות ב"כללית", מנהל מכון כללית למחקר וחבר בצוות הטיפול במגיפות של משרד הבריאות