COVID-19 עולמי

הנחיות ה-CDC על ריחוק חברתי עודכנו בגלל מקרה הדבקה בכלא

מקרה של סוהר שהדביק אסירים בכלא בארה"ב הביא לתובנה חדשה: חשיפה של פחות מדקה לנשא הנגיף, החוזרת על עצמה ברציפות בחלל סגור, עלולה לגרום להדבקה רבת משתתפים

בית כלא. אילוסטרציה

בתחילת מגיפת הקורונה הגיע דיווח מסיאטל, ארה"ב, שם התגלתה מפיצת-על של הנגיף – חברה במקהלת חובבים שהדביקה בתוך ערב אחד של חזרות 58 מחברי המקהלה. בעקבות תיאור מקרה זה החלו להתפרסם עוד ועוד מקרים דומים מרחבי העולם שהפנו את תשומת הלב לתופעת ה-spreaders ועד מהרה מיקדה אליה מחקרים שהניבו ממצאים סטטיסטיים לצד תובנות הנוגעות להתנהגות בהתכנסות ובהתקהלות בחללים סגורים.

בשבוע שעבר, פרסם ה-CDC תיאור מקרה חדש שבעקבותיו עדכן את ההנחיות לגבי "מגעים קרובים" בין נשאים ונדבקים לאנשים אחרים. הפעם מדובר בכך שמגע קרוב של חולה ב-Covid-19 עם אנשים אחרים עלול להביא להדבקה מהירה. במילים אחרות: גם חשיפה קצרת זמן, פחות מדקה אחת, אבל כאשר זו חוזרת על עצמה שוב ושוב בכמה מקרים רצופים בחלל סגור, יש בה סיכון להפצת הנגיף ולהדבקה רבת משתתפים.

האירוע שתואר בדיווח של ה-CDC התרחש בכלא במדינת וורמונט. עובד בכלא, סוהר כבן 20, שהמשמרת שלו היתה בת שמונה שעות, נדבק והדביק אחרים בצורה הזאת.

עד כה היה מקובל לחשוב שנדרש זמן של 15 דקות ומרחק של שני מטרים בין מי שנשא את הנגיף לבין אדם בריא שהיה לידו כדי שהאחרון יידבק הנגיף. אולם עתה, בעקבות האירוע באותו כלא, הדגיש ה-CDC כי אפשר להפיץ את הנגיף גם במפגשים קצרי זמן של דקה אחת ואף פחות מזה, בין נשא או מאומת לנגיף לבין אדם אחד אחר או כמה אחרים, כאשר משך הזמן המצטבר של אירועים קצרים אלה מגיע ל-15 דקות.

אותו סוהר הדביק באינטראקציות קצרות הזמן שלו כמה אסירים שנמצאו בבדיקות שעברו חיוביים לנגיף. סדרת ההדבקות לא היתה רצופה על ציר הזמן. אף לא מפגש אחד מכל אלה נמשך 15 דקות, אבל בסיכום הזמן הכולל של סדרת המפגשים היה מדובר ביותר מ-15 דקות.

הסוהר עסק בפתיחת ובסגירת דלתות של תאי האסירים, אסף מהתאים סדינים מלוכלכים לכביסה, פתח דלתות של תאי מקלחת וחדרי משחקים של האסירים. כמו כן חילק להם את התרופות וניהל בדיקות מהירות כמו מדידת חום או לחץ דם.

לשישה מהאסירים שבאו במגעים קצרי זמן עם אותו עובד בכלא לא היו תסמיני קורונה קודם לכן. הם הגיעו לאותו בית כלא ממתקני כליאה אחרים והמתינו לבדיקות קורונה.

בסופו של יום התברר כי אותו סוהר קיים 22 מפגשים קצרי זמן עם שישה אסירים שונים ובסך הכל, מדידת הזמן המצטברת של כלל המפגשים הללו היתה 17 דקות. שבוע לאחר אותה משמרת, פיתח הסוהר תסמינים שכללו אובדן חוש טעם וריח, נזלת, שיעול, קוצר נשימה ואובדן תיאבון. הוא עבר בדיקות בין 28 ביולי ל-11 באוגוסט.

התחקור בכלא כלל ניתוח 29 סרטי מצלמות אבטחה והעלה שאותו סוהר הקפיד על ריחוק של שני מטרים בינו לבין כל אסיר ולא שהה בקרבת כל אחד 15 דקות. כמו כן הוברר שאחד האסירים הדביק את הסוהר שהפיץ את הנגיף לאחרים.

בתיאור המקרה צוין כי כל שישה האסירים עטו מסיכות עשויות בד סיב סינתטי אבל לא בכל המפגשים הקצרים שקיימו עם הסוהר, בעוד הוא עצמו עטה מסיכה בכל המפגשים עם האסירים וגם לבש משקפי מגן וחליפת מיגון.

בעקבות האירוע הודיע ראש ה-CDC כי "זה מקרה מהעולם האמיתי שמצדיק מבחינה מדעית עדכון ההגדרה לגבי מגע קרוב. נשלב את התובנה החדשה שקיבלנו מאותו מקרה בצבר ההנחיות וההמלצות לציבור שמתעדכנות חדשות לבקרים ככל שאנחנו לומדים יותר פרטים על הנגיף הזה".

הגורמים הנחשבים להגדרת מגע קרוב כוללים: מרחק – ככל שהוא קצר יותר בין מאומת וחולה לבין אחד אחר, כך גדל הסיכון להדבקה; משך החשיפה – ככל שהיא ממושכת יותר, גדל הסיכוי לסיכון מוגבר; האם האדם שנדבק הציג תסמינים – משך הזמן של ביטויי התסמינים באותה חשיפה גם מעלה רמות של הפצה ויראלית; אם הנדבק מפיץ לסביבתו רסיסים נשימתיים, טיפות רוק זעירות בשיעול, בשירה, בצעקה ובמיוחד בהתקהלויות בחלל סגור ולא מאוורר היטב – גדל הסיכון להפצת חלקיקי הנגיף וכן להדבקה.

מסיבות אלו מודגשת חובת עטיית מסיכה לשם בלימת הפצת הנגיף לסביבה, גם כאשר מדובר במי שנושא את הנגיף אבל איננו יודע על כך. ככל שיותר אנשים בסביבה יעטו מסיכות, כך רמת ההגנה של הרבה יותר אנשים תגדל.

אם עד כה הנחיות ה-CDC הורו על בידוד למי ששהה בקרבת חולה שני מטרים או פחות, למשך 15 דקות לפחות, החל מהיומיים שקדמו להופעת התסמינים של אותו חולה. כעת ההנחיות המעודכנות מדברות על זמן חשיפה מצטבר ולא רק על זמן חשיפה רציף. כל מי ששהה במצטבר, לפחות 15 דקות בקרבת חולה מאומת, או כמה חולים, בפרק זמן של 24 שעות, חייב מעתה בבידוד.

נושאים קשורים:  נגיף הקורונה,  19-COVID,  הדבקה בנגיף,  ריחוק חברתי,  עטיית מסיכה,  חדשות
תגובות
01.11.2020, 10:41

צריך להבין שההדבקה עצמה מתרחשת בחלקיקי שניה שבו טיפה נושאת נגיפים נשאפת . ה15 דקות זה משתנה סטטיטי שאומר שהסיכוי שטיפה כזאת תעבור בין מדביק לנדבר בהסתברות של X % היא ככה וככה דקות ככל שזמן המגע אורףך וו או ככל שמספר המצטבר של מעגים קצרים עולה הסיכוי עולה , ולכן כל סטטיסטיקאי היה אומר מראש, בלי צורך במחקרים ובהוכחות, שלהחשף למדביק 15 דקות רצופות או 15 דקות במצטבר זה אותו סיכוי.