קורונה בישראל

הסקר הסרולוגי הארצי של משרד הבריאות אינו מייצג את כלל האוכלוסיה

דו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מצביע על ליקויים בעריכת הסקר הסרולוגי הארצי: תת ייצוג לאוכלוסיה צעירה, למחוז הצפון ולערבים ואי שוויון בין המגדרים

בדיקת דם, בדיקה סרולוגית. אילוסטרציה

הסקר הסרולוגי שערך משרד הבריאות בשיתוף קופות החולים איננו מייצג את כלל האוכלוסיה ויש בו תת ייצוג לאוכלוסיה צעירה, למחוז הצפון ולערבים. כך קובע דו"ח של מרכז המחקר והמידע (ממ"י) של הכנסת.

לפי מרכז המידע של הכנסת שבחן את תהליך העבודה על הסקר, אמורים היו להשתתף בסקר כמדגם מייצג 75 אלף ישראלים – 0.8% מכלל האוכלוסיה. הסקר נועד לאמוד ברמה הלאומית את מספר האנשים שנחשפו לנגיף הקורונה ופיתחו אליו נוגדנים, וכן לעמוד על ההבדלים בין אוכלוסיות שונות. תוצאות הסקר נועדו לסייע לניהול מושכל של ההתמודדות עם המגיפה.

מדו"ח ממ"י עולה: בסקר השתתפו עד כה 191 יישובים, מהם 13 שבהם היה מוקד התפרצות קורונה והיתר בפריסה ארצית. הוא אמור היה לצאת לדרך בראשית יוני אך בפועל החל ב־29 בו. עד 9 באוגוסט השתתפו 48,644 - כשני שלישים מהיעד שנקבע. מחברי הדו"ח על הסקר סבורים כי ייתכן שהוא לא ייצג את האוכלוסיה בצורה מדויקת. משרד הבריאות לא סיפק תשובות לשאלות האם פעל לתקן את תת הייצוג והאם הצליח בכך.

הסקר מבוסס על נטילת בדיקת דם מאנשים שממילא מזומנים להגיע למרפאות קופות החולים לצורך בדיקת דם שגרתית. עד כה מכלל הנדגמים, 59% היו נשים, בעוד שתוכנן שיהיה שוויון בין שני המגדרים.

הוברר שבסקר יש תת ייצוג לצעירים, בעוד שלאוכלוסיית הקשישים יש ייצוג יתר. שיעור הנסקרים מהיישובים היהודיים עולה על שיעור מגזר זה באוכלוסיה. שיעור הנדגמים מיישובים לא יהודיים נמוך יותר מחלקם באוכלוסיה. מחוז חיפה מצוי בתת ייצוג. לא ברור אם נבדק הרקע הסוציואקונומי של הנסקרים.

בדו"ח מצטטים המחברים את דבריו של פרופ' דני פפרמן, הסטטיסטיקן הלאומי ומנהל הלמ"ס שפרסם ב-7 ביולי הודעה שבה טען כי שיטת המחקר שבה נוקט משרד הבריאות יכולה להביא לתוצאות מוטות שאינן מייצגות, שכן לדבריו המגיעים לקופה לצורך ביצוע בדיקות דם אינם מהווים מדגם מייצג של אוכלוסיית ישראל מבחינה רפואית, שכן סביר שלפחות חלקם מגיעים לבצע בדיקות בשל בעיה רפואית כלשהי ואולי דווקא בשל כך נזהרו יותר מהידבקות במחלה.

הסטטיסטיקן הוסיף כי "הסקר המוצע על ידי משרד הבריאות הוא מדגם נוחות ואין ספק שנוח מאוד לדגום בצורה זו מאחר והנדגמים ממילא מגיעים למתן דגימות דם. אך עם כל הכבוד, אי אפשר להחליף מהימנות בנוחות".

משרד הבריאות מסר בתגובה כי שיטת הדיגום האמורה מקובלת בסיקורים אפידמיולוגיים המבוצעים בישראל ובעולם, וכי בסקרים אפידמיולוגים רבים משתמשים בדגימות שהתקבלו מתרומות דם. בסקר שנערך בישראל הדגימות נלקחות, כאמור, מאנשים המבצעים בדיקות דם ולא מתרומות דם.

ח"כ יפעת שאשא־ביטון, יו"ר ועדת הקורונה בכנסת, שהזמינה את הדו"ח ממרכז המידע של הכנסת, גיבתה אותו חרף הליקויים עליהם הצביעו מחברי הדו"ח וגורמי מקצוע נוספים: "למרות חילוקי הדעות בנוגע לאפקטיביות שלו, אם הסקר ייעשה כראוי, הוא יאפשר לקבל תמונת מצב מלאה. הסקר נועד לתת אינדיקציה בדבר שיעור האנשים שכנראה נחשפו לנגיף, נכון לאותה נקודת הזמן שבה הוא בוצע. אך כדי לקבל תמונת עומק ולזהות מגמות לאורך זמן, יש לבצעו לאורך כל תקופת הזמן שתיקבע בדומה לנעשה במדינות אחרות".

בשלב זה לא ברור אם משרד הבריאות אכן מתכוון להמשיך בסקר הזה.

נושאים קשורים:  סקר סרולוגי,  משרד הבריאות,  ח"כ יפעת שאשא-ביטון,  ועדת הקורונה,  קורונה,  בדיקות דם,  חדשות,  פרופ' דני פפרמן
תגובות