בדלקת מפרקים שגרונית, שבירה של סבילות חיסונית ותחילת המהלך הקליני של המחלה נפרדים בזמן ובמקום, מה שתומך במודל פגיעה משולבת (multi-hit model) ובו אירוע מכונן של הופעת תאי T אוטוריאקטיבים.
עוד בעניין דומה
גורמים משפיעים בהשתנות תאי T ושרידותם כוללים זיהוי אנטיגני, אך גם מנגנון של חילוף חומרים אשר מספק אנרגיה ומולקולות ביוסינטטיות לבניית תא. מחקרים שנעשו עם חולי דלקת מפרקים שגרונית מצאו מנגנון מאפיין מטבולי ייחודי למחלה, אשר מאפשר לתאי CD4 T נאיביים להשתנות לתאי T מסייעים מקדמי דלקת. תאי T אלה פולשים לרקמה ומובילים לדלקת באמצעות מוות תאי אימונוגני.
מאפיינים ידועים של תאי CD4 T בדלקת מפרקים שגרונית הינם הסללה של גלוקוז הרחק מתהליך השבירה הגליקוליטי ועיבוד מיטוכונדריאלי המקדם את נתיב ה-pentose phosphate pathway, ומתעדף ריאקציות אנאבוליות על פני קטבוליות. הטקסונומיה המולקולרית של תאי T ב-RA כוללת אנזימים גליקוליטיים (גלוקוז 6 - פוספט דהידרוגנזה, פוספופרוקטוקינאזה), MRE11A ו-ATM (מולקולות מתקנות DNA), והחלבון משנה הממברנה (TSK5). כאשר המנגנונים המייצרים תאי T אשר אינם נורמליים בדלקת מפרקים שגרונית יתבררו, יצוצו הזדמנויות להפריע לתאי T אוטואימוניים באמצעות השפעה על נקודות הבקרה המטבוליות שלהם.
מקור:
Cornelia M Weyand et. al (2020 (Immunological Reviews doi: 10.1111/imr.12838.