קורונה בישראל

הסוף לאקונומיקה: בטכניון פיתחו חומרי חיטוי ארוכי טווח נגד נגיף הקורונה

פולימרים אנטי-ויראליים ייעודיים משנים את המבנה של הנגיף ופוגעים בתפקודו וכך משביתים את יכולת ההדבקה שלו | המכון האירופי לחדשנות וטכנולוגיה תומך בפיתוח המוצר החדשני

ד"ר שאדי פרח, הפקולטה להנדסה כימית בטכניון. פלטפורמת ההובלה הגבישית שפיתחו החוקרים משחררת בתוך ההתקן תרופה אנטי-דלקתית וכך תומכת בהישרדותם של איי הלבלב. צילום: הטכניון

צוות חוקרים בפקולטה להנדסה כימית בטכניון פיתח חומרי חיטוי מתוחכמים הפוגעים במנגנון ההדבקה של נגיף הקורונה ונשארים פעילים לאורך זמן. החומרים החדשים צפויים להחליף את האקונומיקה, כמו גם חומרים אחרים מבוססי כלור שהשפעתם המחטאת מתפוגגת במהרה.

ד"ר שאדי פרח, המוביל את המחקר, מסר הבוקר (א') כי המכון האירופי לחדשנות וטכנולוגיה (EIT) יתמוך בפרויקט כדי להאיץ את תהליך הפיתוח ואת הובלתו של המוצר החדש לשוק וזאת באמצעות מענק בתכנית EIT Health הניתן זו הפעם הראשונה לחוקר יחיד בטכניון.

ד"ר פרח אמר: "כרגע אנחנו מייצרים חומרים פוטנציאליים ובודקים אותם וזאת מתוך כוונה לבחור את החומר האופטימלי ולהתחיל בייצור המוני שלו כבר בחודשים הקרובים".

מהדיווחים שהופיעו בכתבי עת רפואיים ואחרים מאז שפרצה מגיפת הקורונה הוברר שיש צורך בחומרי חיטוי יעילים שיבלמו את ההדבקה דרך משטחים. הנגיף החדש, מתברר, מסוגל לשרוד על גבי משטחים שונים תקופות ממושכות. אלו משתנות על פי סוג המשטח ותנאים נוספים.

כזכור, ממחקר שנעשה  בספינת השיט Diamond Princess לאחר שנוסעים ואנשי צוות שהיו בה חלו בקורונה, התברר שהנגיף עשוי להחזיק מעמד על משטחים אפילו 17 יום. עובדה זו מגבירה את הסבירות להידבקות דרך מגע במשטחים מזוהמים בנוסף להדבקה הישירה מאדם לאדם.

קבוצת המחקר של ד"ר פרח עוסקת בפיתוח פולימרים חדשניים לשימושים רפואיים וטכנולוגיות חכמות למתן תרופות. מיד כשפרצה המגיפה נרתם הצוות לאתגר חדש והחל לפתח פולימרים אנטי-ויראליים ייעודיים הפועלים באופן מוקד כנגד הנגיף החדש וזאת בשני מנגנונים: ראשית, חומרים אלה משנים את המבנה של הנגיף ופוגעים בתפקודו וכך משביתים את יכולת ההדבקה שלו. בנוסף, הם תוקפים את מעטפת הנגיף ומפרקים אותו. שחרור חומרי החיטוי על גבי המשטח נעשה באופן מבוקר ומתמשך ומכאן האפקט ארוך הטווח של הטכנולוגיה החדשה.

מתחילתה של מגיפת הקורונה נעשה שימוש בחומרי חיטוי שונים כדי למנוע הדבקה דרך משטחים. אמצעי החיטוי העיקרי הוא ריסוס בהיפוכלוריט (hypochlorite) - אקונומיקה. אלא שלשיטה זו כמה מגבלות משמעותיות: הנוזל מתאדה במהירות ותחת קרינת שמש (או קרינת UV ממקור אחר) הוא מתפרק מהר יותר. לכן, זה חיטוי מוגבל וקצר טווח המצריך חזרה על הריסוס כמה פעמים ביום.

הטכנולוגיה החדשה שפיתחה קבוצת המחקר של ד"ר פרח מאפשרת לייצר חומרי חיטוי ייעודיים המבוססים על חומרי גלם זולים וזמינים. פיתוחה התאפשר הודות לשילוב הידע הבינתחומי בכימיה קומבינטורית, הנדסת פולימרים ושחרור מבוקר.

ד"ר פרח: "החומרים שפיתחנו ישנו להערכתנו את כללי המשחק כיוון שהם יבלמו את מעגל ההדבקה הקשור למגע במשטחים מזוהמים. הדבקה דרך משטחים היא בעיה קשה בעיקר במקומות ציבוריים - בתי חולים, מפעלים, בתי ספר, קניונים, תחנות מרכזיות של רכבת ואוטובוסים וכלי התחבורה הציבורית. הפולימרים שלנו יהפכו אותם למרחבים בטוחים יותר.

"הפיתוח הנוכחי הואץ לצורך ההתמודדות עם המגיפה הנוכחית, אבל הטכנולוגיה תוכל לשמש בעתיד גם נגד מיקרו-אורגניזמים אחרים. בכך אנו מעשירים את ארסנל הכלים העומד לרשותנו ומוסיפים לו משפחה חדשה של אמצעי חיטוי המשחררים את החומר הפעיל באופן מבוקר. כך חומרים אלה נשארים אפקטיביים לאורך זמן".

נושאים קשורים:  ד"ר שאדי פרח,  הטכניון,  חומר חיטוי,  נגיף הקורונה,  פולימרים,  חדשות,  מגיפת הקורונה
תגובות
אנונימי/ת
20.05.2020, 14:25

ממש לא חסרים חומרי חיטוי גם כאלה שיש להם שאריות גבוהה על משטחים .
משמשים באקונומיקה ( היפוכלוריט ) בגלל שהוא זול יותר .
ובגלל המחיר הזול , אף אחד לא יחליף אקונומיקה באיזה חומר הייטקי פלצני שבטח יעלה יותר מהמשטח שעליו הוא מיושם.
ביזבוז זמן.