אין ספק. גם אני תומך במאבק המתמחים על קיצור שעות התורנות. גם אני לא הייתי רוצה להיתקל ברופא עייף בשעתו ה-25 לתורנות ולא הייתי רוצה להינתח על ידו או אפילו לקבל ממנו מרשם.
עוד בעניין דומה
גם אני עשיתי בשעתי תורנויות ולבושתי ייאמר שאלו היו תורנויות עוד יותר ארוכות, לעתים אף יותר מ-48 שעות! כן כן, 48 שעות ויותר. אז אני חושב שהיינו עבדים, אני חושב שעבדנו כמו חמורים וזה בא על חשבון הבריאות שלנו, על חשבון המשפחה שלנו ועוד. לכן, אני בעד קיצור שעות התורנויות, כי אין מקום לעבודה רצופה של 26 שעות - לא של פקידה ולא של רופא.
אני קורא ליו"ר ההסתדרות הרפואית פרופ' ציון חגי, ליו"ר רופאי בתי החולים פרופ' זאב פלדמן, לפרופ' רוני גמזו, לפרופ' זאב רוטשטיין, לפרופ' גבי ברבש, לפרופ' ורדה שלו ולכל מי שמוכן לאחד כוחות ולנצל את שארית גלי האהדה מהטיפול המצוין בקורונה כדי לשנות את פני מערכת הרפואה בארץ
עדיין, אני חושב שלהתרכז אך ורק בשעות עבודת המתמחות/ים ולשאוף למשמרות בנות 12 שעות בלבד זה לשפוך את המים עם התינוק. קודם כל אין ערוך לניסיון הנרכש בעבודה. מתמחה שמקבל את החולה ואינו שותף לדיונים על האבחנה המבדלת למחלתו או אינו משתתף בניתוח להצלת חייו של החולה שאותו הוא קיבל, כי הוא הלך הביתה לפני שקרו כל הדברים הללו - לא יידע אחר כך מה לעשות עם החולה הבא שיקבל ובוודאי לא יידע להדריך את המתמחים כשיהפוך למומחה.
מכאן אני מגיע לנקודה השנייה בכל המאבק הזה: בעוד ארבע-שש שנים מתמחים אלה יהפכו למומחים. גם אם ישיגו משהו במאבק הזה (ואני מסופק מאוד), הם יעבדו באותם תנאים נוראיים אלא שהפעם כמומחים עם הרבה יותר אחראיות ועם אותה עייפות מצטברת מתישה ועם פחות ניסיון שנצבר.
אני תומך בהחלט בקיצור התורנויות, אבל אם לא ייעשה שידוד מערכות, אם לא יטופל כ-ל הסקטור של הצוות הרפואי, כולל המתמתחים והמומחים, אם לא יבוצע תיקון יסודי של תקנים, של ציוד, של מיטות וכיו"ב, אזי גם אם יקבלו משהו המתמחים במאבק זה זו תהיה ברכה לבטלה
אני מצטער להגיד שכל גלי האהדה שאנחנו, ציבור הרופאים (וכל הצוות הרפואי המסייע), מקבלים עקב הטיפול המסור, הבלתי מתפשר וללא שמץ מחשבה שנייה על בריאות הצוות, עייפות הצוות או המשפחה שהושארה מאחור - כל גלי האהדה האלה ייעלמו עם חלוף משבר הקורונה. במקומם יחזרו פקידי האוצר לנפנף בתלושי השכר של המעטים בין הרופאים הבכירים שמשתכרים הרבה מאוד (כי לאף אחד לא אכפת כמה הם עברו להגיע למעמד זה וכמה שעות עבודה ארוכות מגולמות בתלוש זה). גלי האהדה ייעלמו ובמקומם תחזור האלימות כנגד הצוות הרפואי שלא הספיק להגיע לטפל בגלל חוסר בתקנים.
אז כן, אני תומך בהחלט בקיצור התורנויות, אבל אם לא ייעשה שידוד מערכות, אם לא יטופל כ-ל הסקטור של הצוות הרפואי, כולל המתמתחים והמומחים, אם לא יבוצע תיקון יסודי של תקנים, של ציוד, של מיטות וכיו"ב, אזי גם אם יקבלו משהו המתמחים במאבק זה זו תהיה ברכה לבטלה ומעט מזעיר ממה שדרוש לרפא את המערכת החולה הזאת.
לספקות שלי יש ביסוס כי ראו איך אף אחד לא נאבק באמת לקבל את תיק הבריאות, ראו איך המנכ"ל המצליח נוטש את הספינה הטובעת ואך השר המצליח מאוד (בעיקר אם אתה שייך לצאן מרעיתו) מקודם לתפקיד שר אחר שבו הוא ישקיע עוד יותר את כל-כולו לסקטור ששלח אותו.
אני קורא לראשי המאבק (המוצדק) לאחד כוחות עם גורמי הרפואה היותר בכירים, אני קורא ליו"ר ההסתדרות הרפואית פרופ' ציון חגי, ליו"ר רופאי בתי החולים פרופ' זאב פלדמן, לפרופ' רוני גמזו, לפרופ' זאב רוטשטיין, לפרופ' גבי ברבש, לפרופ' ורדה שלו ולכל מי שמוכן לאחד כוחות ולנצל, אולי, את שארית גלי האהדה מהטיפול המצוין בקורונה כדי לשנות את פני מערכת הרפואה בארץ.