קורונה בישראל

צוות יועצי המל"ל מתנגד לסקר הסרולוגי הענק בישראל: "בזבוז משאבים"

פרופ' אלי וקסמן, פיזיקאי ומומחה באסטרופיזיקה ממכון ויצמן, טוען כי המהלך מיותר ויש להתמקד באיתור חולים | מנהלת המרכז לבקרת מחלות במשרד הבריאות בתגובה: "כדאי שכל אחד יישאר בתחום מומחיותו"

פרופ' אלי וקסמן. "להקפיד מאוד על ריחוק חברתי". צילום: מכון ויצמן

בעוד משרד הבריאות מתכנן סקר נרחב באמצעות בדיקות סרולוגיות בקרב 100 אלף ישראלים לאיתור נוגדנים לקורונה – סקר שיבוצע על ידי קופות החולים במרפאות הקהילה, כפי שדווח אתמול ב"דוקטורס אונלי", ראש הצוות המייעץ למטה לביטחון לאומי (מל"ל) פרופ' אלי וקסמן, פיזיקאי ומומחה באסטרופיזיקה ממכון ויצמן, מותח ביקורת על בדיקת הסקר בטענה שהמהלך מיותר ויבזבז משאבים לשווא.

לעומתו, מנהלת המרכז לבקרת מחלות במשרד הבריאות, פרופ' ליטל קינן בוקר, אומרת שהמהלך הכרחי ואף הוסיפה: "עם כל הכבוד לפרופ' וקסמן, הוא פיזיקאי וכשם שאני לא נדרשת לסוגיות בפיזיקה, כדאי שכל אחד יישאר בתחום מומחיותו".

בדיווח של עידו אפרתי הבוקר (ה') ב"הארץ" נמסר כי צוות בראשות פרופ' וקסמן המונה כ-40 מומחים טוען ששיעור ההידבקות בקורונה באוכלוסיה בישראל נמוך מאוד ושחרור הציבור מהסגר עלולה להוביל לאסון ולגל תחלואה עוצמתי יותר מזה שנחווה. פרופ' וקסמן מעריך ששיעור הנשאים לנגיף בישראל עומד על כ-0.1% בלבד (1 ל-1,000 נפש).

בדו"ח הראשון שהגיש הצוות של פרופ' וקסמן למל"ל עוד ב-18 במארס, נכתב כי שיעור הנשאים הא־סימפטומטיים נמוך מ-25% מכלל הנדבקים. הצוות התבסס באותה העת על ממצאי בדיקות שנעשו לנוסעי ספינת הנופש "דיימונד פרינסס" שעל סיפונה שהו 3,700 בני אדם. הבדיקה העלתה שפחות מ-20% מהנדבקים בנגיף היו ללא תסמינים.

עוד ציין פרופ' וקסמן כי  דו"ח ה-CDC מ-31 במארס על סקר אוכלוסיה שבוצע באוסטרליה ושפורסם ב-10 באפריל, כמו גם בדיקות שעברו מלחי נושאות המטוסים "דה-גול" הצרפתית ב-19 באפריל ו"רוזוולט" האמריקאית ב-26 באפריל, אישרו את המסקנה שאחוז הנשאים הא-סימפטומטיים קטן מ-25%.

מתוך כ-5,600 בדיקות מדגמיות שנערכו בישראל בקרב עובדים בגופי הביטחון והממשלה ללא תסמינים, נמצאו רק חמישה נשאים. הרשויות בדרום קוריאה נקטו בגישה אחרת, ציין עוד פרופ' וקסמן: "דיכוי המגיפה שם בוצע על ידי קטיעת שרשראות ההדבקה באמצעות בדיקת חולים סימפטומים. אילו מספר הא־סימפטומטיים היה מאוד גדול, האסטרטגיה הזאת לא היתה מצליחה".

לפיכך המליץ הצוות להקים גוף מיוחד לאיתור מהיר של חולים ולהתמקד בהם. עריכת 3,000 בדיקות סקר בציבור הרחב תוביל לזיהוי של כשלושה חולים בלבד. לעומת זאת, עריכת 3,000 בדיקות בקרב חולים עם תסמינים מחשידים תוביל לאיתור של כ-300 חולים.

בצוות המייעץ למל"ל כ-40 מומחים מתחומי הפיזיקה, מדעי המחשב, ביולוגיה חישובית, חקר ביצועים וניהול סיכונים, נציג אחד ממשרד האוצר ורופאה אחת, נוירו-כירורגית. אין בו רופאים נוספים או מומחי אפידמיולוגיה, בריאות הציבור או מחלות זיהומיות.

בנוסף, דווח אמש (ד') בחדשות ערוץ 12 כי במכון ויצמן, שיזם את הדיווחים היומיים של אזרחים בדבר תסמינים או בעיות בריאות אחרות שחוו, "זיהו עלייה בתחלואה מחודשת בגלל ההקלות שנעשו בימים האחרונים. לפי דיווחים עצמיים אלה, פירטו אנשים שהם חווים מעט קוצר נשימה או אפילו צמרמורת וזה חייב להדליק נורה אדומה במערכת הבריאות".

נושאים קשורים:  פרופ' אלי וקסמן,  פרופ' ליטל קינן-בוקר,  בדיקות סקר,  בדיקה סרולוגית,  מגיפת הקורונה,  נגיף הקורונה,  חדשות,  19-COVID
תגובות

יתכן והבסיס לשוני באחוזי התמותה מפנדמיית ה COVID-19 בין ישראל ומדינות המזרח התיכון לבין אירופה וארה"ב נובע ממצב של עמידות צולבת באוכלוסייה. בגלל רמת סניטציה נמוכה באופן כללי ובמיוחד במסעדות עממיות בארץ ובמדינות השכנות קיימת הדבקה רוטינית של האוכלוסייה בזנים אנדמיים של נגיף הקורונה הגורמים לשלשול או לצינון קל common cold ובמיוחד אצל אלו שמנגבים חומוס אסלי. אז מי שאכל כול השנים במסעדות עממיות סביר שנידבק כבר בזני הקורונה הלא אלימים וכתוצאה מכך פיתח עמידות חלקית כנגד הCOVID-19 ובמידה וחלה מחלתו תהיה קלה יותר. למעשה נראה כי יש כאן קצה חוט למפתחי החיסונים, במידה וההיפותזה נכונה, יש לנו במזרח התיכון זן קורונה לא אלים המספק הגנה חלקית או מלאה בפני ה COVID-19. (לצערנו לא כולם אוהבים לנגב חומוס:).

09.05.2020, 09:07

נראה שאתה בהחלט צודק וזאת בהמשך למה שפרסמו פרופ אודי קימרון וד"ר אורי גביש מאוניברסיטת תל אביב במאמר שפרסמו: "מדיניות משרד הבריאות הצליחה? ממש לא בטוח". במאמר זה הם טוענים שיש לוירוס מידת התפשטות מוגבלת באוכלוסיות שונות עקב חשיפה מוקדמת לזנים דומים ולכן המודלים עם התוצאות החזויות הקשות שלא לקחו זאת בחשבון היו שגויים.

אנונימי/ת
09.05.2020, 10:01

באופן כללי ההסבר המוצע יכול להיות אפשרי, אך מה שמפריע לי הוא שבמקרה כזה הייתי מצפה דווקא לתחלואה יותר קשה בדור הצעיר שחי בתנאי הגיינה הרבה יותר טובים מאשר הדור הקודם.

אנונימי/ת
10.05.2020, 01:34

'המודלים עם התוצאות החזויות הקשות שלא לקחו זאת בחשבון היו שגויים'
ניתן היה לקחת בחשבון נעלם כזה, ועוד לסמוך עליו בקבלת החלטות?!
באמת.

אנונימי/ת
08.05.2020, 15:02

אכן תגובה זקופת קומה של משרד הבריאות
נאה דורש ונאה מקיים-ליצמן ובר דפוקי לניקוי מחראות

אנונימי/ת
08.05.2020, 17:05

מן הדין להשאיר את הטיפול במגיפת הקורונה בידי מדענים ורופאים אשר מומחיותם בתחום האפידמיולוגיה, בריאות הציבור ומחלות זיהומיות . הם המומחים הטובים ביותר למטרה זו והתוצאות עד עתה בארץ בהשוואה לארצות אחרות מעידים על כך.

אנונימי/ת
08.05.2020, 19:02

אכן השארנו להם בלית בררה. ובכל זאת מהלך המגפונת ,לא הושפע כלל עי פעילותם של המדענים, רופאי בריאות הציבור, זיהומולוגים, אפידמיולוגים, פאנאפידמיולוגים , והשד עוד יודע מי. כל אלו לא הישפיעו במעט מאד על ה
Natural history של הנגיף החדש/ישן .
לכן ,כדאי שתקרא בעיון את התגובה הראשונה של נתן רוטשילד אשר לפחות מפרה את המחשבה שלא כמו זו שלך

אנונימי/ת
09.05.2020, 13:03

לצערי כמו רבים אתה נוהה אחרי ספקולציות שאין מאחוריהן כל ביסוס מדעי ומחקרי. כמותן יש למכביר.

09.05.2020, 12:19

"פרופ' וקסמן מעריך ששיעור הנשאים לנגיף בישראל עומד על כ-0.1% בלבד (1 ל-1,000 נפש)". זו בדיוק הבעיה- מודלים מתימטים, הנחות והשערות.
עד שלא נבצע מעקב סרולוגי לעולם לא נדע מה הדינמיקה של התגובה החיסונית ההומורלית או התאית לנגיף החדש.
ואולי זה גם הזמן להכניס גם אימונולוגים לתמונה ולא רק אסטרופיזקאים?
עובדות: מתוך שבעה נגיפי קורונה משמעותיים לאדם, 4 סרוטייפים אחראים ל- 30% ממקרי שפעת פשוטה בבני אדם (Common Cold). אבל SARS-COV-1 גרם ל 10% תמותה ו-MERS גרם ל-35% תמותה. החבר החדש בשכונה SARS-COV-19 הוא אלים יותר, עובר מהר יותר ולמרות שרק 5% חולים בו הם קשים, אחוז התחלואה והתמותה גבוה מאד (היום מתים מעל 700 למיליון תושבים בבלגיה).
ד"ר רוטשילד מניח שהחומוס משפר את חסינות העדר. אולי זו היפותזה שתזכה אותו לפרס נובל.
אני סומך יותר על סקרים סרולוגיים שיגלו מה גובה הכייל (Titer) של IgG המקנה חיסון? : לאלו שחלו והבריאו, לבריאים (חסינות עדר)? כמה זמן תחזיק החסינות הזו מעמד? האם חיסון בסרוטייפ אחד של קורונה (i.e: Hummus serotype) מקנה חסינות נגד סרוטייפים אחרים?

אנונימי/ת
09.05.2020, 15:47

סרולוגיה כבר נבדקה בעולם.
אינה מועילה. אינה מקדמת. הרבה false negative, אינה מדייקת,.
עד אז, המגפה בעולם תשכח כמו כל התהליכים בטבע.
כולכם קשקשנים