קורונה בישראל

לראשונה: נתונים על היקף אוכלוסיית בתי האבות והמוסדות הגריאטריים בישראל

התכנית הלאומית להגנה על דיירי מוסדות הגיל השלישי, בראשותו של פרופ' רוני גמזו, מציגה מיפוי מדוקדק של האוכלוסיה שנפלה בין כסאות משרדי ממשלה, מצביעה על כשלים בטיפול בה ומתווה נהלים להגנתה

קשיש סיעודי ומטפלת זרה. צילום: יוסי זמיר, פלאש 90

כ-430 מחולי הקורונה המאומתים הם מ-82 בתי אבות, דיור מוגן ומסגרות לקשישים, מתוכם כ-170 אנשי צוות שמטפל בדיירים. כך מסר אתמול (ב') מנהל "איכילוב", פרופ' רוני גמזו, שמונה מטעם משרד הבריאות לטפל במוסדות לגיל השלישי בעת התפשטות הקורונה. גמזו הציג את תכניתו – מסמך בן 144 עמודים תחת הכותרת: "מגן אבות ואמהות - התכנית הלאומית למתן מענה להגנה על דיירי מוסדות הגיל השלישי. המטה למאבק בקורונה".

זו הפעם הראשונה שבוצע מיפוי מדוקדק ומפורט על היקפה של אוכלוסיה זאת המונה עתה 88,904 גברים ונשים בגיל השלישי ב-1,315 מוסדות עם מאפייני דיור שונים הנמצאים באחריותם של ארבעה משרדי ממשלה שונים, כאשר ההתפרצות המחישה את חוסר התיאום שהיה ביניהם.

פרופ' רוני גמזו, מנכ"ל איכילוב. "רוב ההדבקות בנגיף היו מעובד לעובד". צילום: נעם ריבקין פנטון/ פלאש 90

פרופ' גמזו מסר עוד שכ-3,000 מתוך כ-10,000 הבדיקות היומיות שמבוצעות עתה בישראל מופנות אל המוסדות לקשישים. בתדרוך לתקשורת אמר פרופ' גמזו: "המטרה העיקרית היתה לדעת מה תרחישי הייחוס, כדי לראות האם אנחנו רואים מצב של גידול מעריכי שהוא לא נשלט. בעולם רואים 50%-40% משיעור התמותה מקורונה הם דיירי בתי אבות. אנחנו רוצים להגיע לאפס מתים בהם מהמחלה - אבל לא תמיד זה אפשרי".

הכשלים והליקויים שנחשפו במוסדות אלה במהלך המשבר היו: תקצוב נמוך, מחסור בציוד מיגון למטפלים, היעדר אחידות בנהלים, מחסור בבדיקות ועיכוב בקבלת התוצאות.

התחלואה הגבוהה יחסית בקרב הצוותים המטפלים הגבירה את מצוקת כוח האדם הקיימת גם ככה במוסדות הגריאטריים והנתק שנכפה על הקשישים ובני משפחותיהם הגביר את בעיית הבדידות של בני הגיל השלישי.

עם מינויו של פרופ' גמזו ל"פרויקטור" לנושא בתי האבות, נפתח מוקד הנותן מענה למשפחות ומרכז את כלל המוסדות - ממשלתיים ופרטיים. המטה החדש נועד לרכז במקום אחד את כל הסמכויות בכל התחומים הרלוונטיים, לרבות בביצוע הבדיקות, אספקת ציוד והפצת הנחיות.

התכנית מנוהלת בידי מטה שבו 28 מומחים ונציגי גופים שונים מהמועצה לביטחון לאומי, משרדי הרווחה, הבריאות והביטחון, פיקוד העורף ונציגי ארגונים ועמותות. המטה מרכז את המידע והנהלים הקשורים בהתפשטות מגיפת הקורונה במוסדות לקשישים, ויתאם מעתה בין ארבעה משרדי הממשלה שאחראים עליהם.

גמזו הבטיח שיבוצע מעקב הדוק וקפדני אחר נתוני התחלואה, דאגה לבדיקות, לאמצעי המיגון ולציוד הייעודי עבור המוסדות הסיעודיים וכן הדרכת הצוותים המטפלים.

אחד מיעדי התכנית: הקמת תשתית במוסדות עצמם כדי לבודד ולטפל בחולים עם תסמינים קלים במחלקות ובמיטות אשפוז ייעודיות, מבלי להעבירם לבתי חולים. עד כה, מסר פרופ' גמזו, הותקנו כ-200 מיטות ייעודיות. היעד הוא תוספת של כ-50 מיטות חדשות בשבוע. "עברנו את היעד הזה ונמצאים כבר בעודף של מעל 100 מיטות פנויות לקליטת דיירים עם קורונה. עד סוף יוני יהיו כ-800 מיטות בפיזור ארצי".

התכנית מתייחסת גם לנתק שבין הקשישים לבני משפחותיהם וקובעת באופן מפורט: אין לאפשר ביקורי אורחים ובני משפחה, אך מנהל כל מוסד רשאי להחליט על אישור ביקור לבן משפחה אחד לזמן קצר כאשר המבקר עצמו יתמגן, יעבור תשאול ומדידת חום בכניסה למוסד, יצהיר שהוא חש בטוב ללא תסמיני חום או שיעול. במקבצי הדיור - דירות נפרדות לקשישים במוסדות השונים - נקבע כי קרובי משפחה יוכלו לקיים את הביקורים.

לפי התוכנית הקצאת הבדיקות תתנהל "לפי מידת ההתפרצות בכל מוסד" ותינתן עדיפות לבדיקת מטפלים. יתבצע מעקב ממוחשב אחרי סטטוס הבדיקות לאחר נטילת הדגימות.

פרופ' גמזו אמר כי "יש התחלה של ירידה במספר החולים מקרב הצוותים המטפלים". לפי המסמך שהכין, רוב ההדבקות בנגיף היו מעובד לעובד. לכן, גובש נוהל חדש לפיו אנשי הצוות יעברו הדרכות ויידרשו להקפיד על שימוש באמצעי מיגון, ריחוק ושמירה על היגיינה. המטפלים יתכנסו רק למטרות עבודה ובקבוצות של עשרה אנשים לכל היותר. חדרי האוכל ייסגרו. המזון יוגש במנות סגורות והעובדים יאכלו ביחידות. "יש לוודא שאנשי הצוות לא מתכנסים בחדרי שתייה ומקפידים על ריחוק חברתי זה מזה. אין לקיים פעילות חברתית במועדון או בחללים ציבוריים אחרים".

באשר למצוקת כוח האדם במוסדות אלו, נמסר בתדרוך שהוקמה ועדה לגיבוש תכנית לגיוס ותגבור כוח האדם במוסדות לקשישים.

נושאים קשורים:  פרופ' רוני גמזו,  בתי אבות,  מוסדות גריאטריים,  אוכלוסיית הגיל השלישי,  נגיף הקורונה,  חדשות,  מגיפה,  קשישים בישראל
תגובות