קורונה בישראל

פרופ' רוני גמזו מקים חמ"ל לטיפול בדיירי בתי האבות והמוסדות הגריאטריים

בהמלצתו, שליש מבדיקות הקורונה בישראל יוקצה לקשישים, יוכן פק"ל התערבות במקרה של איתור חולה קורונה ופיקוד העורף יפעל לפי "תורת לחימה סדורה" גם בהתפרצויות הבאות

דייר בבית אבות. צילום: אילוסטרציה

פרטים נוספים ממסמך ההמלצות שאמור להגיש היום (ב') פרופ' רוני גמזו, מנהל "איכילוב", לראש הממשלה על הטיפול הנדרש בבתי אבות: שליש מכלל הבדיקות היומיות שייעשו בישראל יתבצעו בבתי האבות, בדיור מוגן ובמוסדות גריאטריים.

להערכתו של פרופ' גמזו, היקף הבדיקות יעלה בהדרגה אבל יש להניח שרק בעוד כחודשיים, אולי שלושה, יבוצעו כ-30 אלף בדיקות ביום. בשבועיים הקרובים מספרן אכן יגיע ל-15 אלף, כך ש-5,000 יתמקדו בבתי האבות וככל שמספרן יעלה – שליש מסך הבדיקות יוקדש לבתי האבות. כל זאת לצורך שלילת חשד להתפרצות כאשר באזורים מסוימים, בהתאם להיקף התחלואה, תהיה עדיפות גם למטפלים העובדים באותם מוסדות.

פרופ' רוני גמזו, מנהל "איכילוב". יש לדאוג לגב הצלה פיננסי למוסדות הגריאטריים". צילום: מרים אליסטר/ פלאש 90

עם זאת, מתן הקדימות לבתי האבות יהיה תלוי גם ביכולות הספיקה של המעבדות לקלוט בדיקות דיגום כה רבות. גמזו מסר פרטים אלה אתמול בשיחת וידיאו עם פורום מנהלי בתי האבות.

כפי שכבר דווח, בהמלצות גם הקמת יחידות ומחלקות ייעודיות לקורונה בתוך בתי האבות, במוסדות דיור מוגן ובמוסדות סיעודיים – ובסך הכל בין 700 ל-1,000 מיטות. כמו כן הבטיח פרופ' גמזו שמשרד הבריאות יספק מסיכות לבתי האבות שבהם אין מספיק מציוד מיגון זה.

בנוסף, הוכן פק"ל התערבות במקרה של איתור חולה קורונה במוסד סיעודי או בבית אבות. החמ"ל המיוחד שהוקם לטיפול ממוקד בקשישים יספק את ציוד המיגון הדרוש שיועבר למוסד בעת ההתפרצות על ידי פיקוד העורף. נוהלי הפק"ל יתפרסמו ובהם תפורט "תורת לחימה סדורה" וכיצד צריך לפעול בהתפרצויות הבאות.

פרופ' גמזו גם מסר כי "המדינה תידרש למצוא פתרון כדי שיהיה גב הצלה פיננסי למוסדות הגריאטריים", כדי שאם יעלה חשש שיגיעו למצב של קריסה כלכלית, יהיה מענה לנושא זה.

משימות פיקוד העורף בפרויקט זה יהיו הצבת שומרים בשערי בתי האבות, עבודות ניקוי וחיטוי בעת התפרצות, שינוע ציוד, הדרכה ועזרה בפינוי חולים. כמו כן המליץ גמזו לאפשר כניסה מבוקרת של בן משפחה אחד של מטופל בבית אבות לפי שיקול דעת של מנהלי המוסדות ועל פי נהלים מסודרים שייקבעו, בעיקר במקרים של קשישים הזקוקים לעזרה וכן שימוש במתנדבים.  כתובת חמ"ל פרויקט בתי האבות תפורסם עבור המשפחות.

נושאים קשורים:  נגיף הקורונה,  פרופ' רוני גמזו,  בתי אבות,  דיור מוגן,  קשישים,  פיקוד העורף,  חדשות,  קורונה,  בדיקת קורונה
תגובות
20.04.2020, 12:03

יגידו שאני מומחה שבדיעבד - ניחא, חברי יעידו שכך גם חשבתי בעבר. סגר מגן "אנכי" על אוכלוסיות בסיכון מוגבר הוא פעולה אקטיבית הדורשת משאבים, חשיבה, תכנון וביצוע מהירים. זה מה שצריך היה לעשות מלכתחילה כאשר התגלה החולה הראשון בישראל, ואולי אף לפני כן. החוסים בבתי-האבות, והמוסדות השונים היו צריכים להיות הראשונים הרשימה, החולים והעובדים שם היו הראשונים שצריך היה לדגום. סגר "רוחבי" לעומת זאת, כמו זה שנוצר ונוהל בישראל וברוב העולם, הוא עניין של החלטה בעיקר, הטלת צווים....וזהו; אפילו האכיפה הגיעה באיחור ניכר, וכצפוי לא כללה לפחות בהתחלה את האוכלוסיות, בהן ההתפשטות הצפויה הייתה המהירה ביותר (משום שהם חיים בצפיפות, נוטים להתקהלות כחלק מאורחות החיים וכו').
אני מברך על עבודתו הקדושה של עמיתי פרופ' גמזו, אולם לצערי גם אם "מוטב מאוחר מלעולם לא", הרי שמצב כיום בישראל זה "מעט מדי ומאוחר מדי".