כשיגיע היום ונתחיל לסכם את כל הדברים החדשים שלמדנו בעקבות מגיפת הקורונה, מקום של כבוד יתפסו המונחים הרפואיים שהפכו לרווחים: "התפשטות אקספוננציאלית", "השטחת העקומה", "מטושים", "ריאגנטים" או "בדיקות סרולוגיות". אליהם השתרבב גם הביטוי "מחלות רקע", המלווה כמעט כל דיווח על מות חולה מהנגיף. לעתים הוא מצוין תוך הבעת פליאה ניכרת כאשר "למנוח לא היו מחלות רקע".
עוד בעניין דומה
מהן אותן "מחלות רקע" המצוינות לכאורה כהסבר למות החולה? כבר מתחילת המגיפה בסין היה ברור שפגיעת הנגיף קשה וחמורה במיוחד בקרב האוכלוסיה המבוגרת, מגילאי 65 ומעלה. מאחר שבאוכלוסיה זאת קיימת שכיחות של המחלות הכרוניות כגון סוכרת, יתר לחץ דם, מחלות ריאה כרוניות, אי ספיקת לב או אי ספיקת כליות - הגיוני היה לבצע את הקישור הלוגי ו"להאשים" אותן כגורם מסייע להחמרת פגיעת הקורונה.
למרבה הפלא, מסיכום נתוני התחלואה בקורונה בקרב מושתלי איברים ברחבי העולם עד כה עולה, להפתעתנו, כי הנגיף מתעלם מההיגיון הרפואי הפשוט ומסיבה לא ידועה אינו פוגע במושתלי האיברים בחומרה קשה יותר לעומת שאר האוכלוסיה
אולם, שכיחות מחלות כרוניות אלו בגילאים המבוגרים אינה בהכרח עדות להיותן, לכשעצמן, גורם בעל השפעה ראשונית על חומרת הפגיעה. עד כה לא הוכח כל קשר ישיר בין אף אחת מהן לבין התחלואה בנגיף, ולכן אין בסיס לטענה שעצם נוכחותן היא גורם מסייע לחומרת המחלה או לתמותה.
מדובר, לפחות בשלב זה, בסטטיסטיקה. כך למשל, מניתוח הנתונים בארה"ב עולה בבירור כי פגיעתו של הנגיף נפוצה ואף קשה וחמורה בהרבה בקרב האוכלוסיה האפרו-אמריקאית לעומת שאר חלקי האוכלוסיה. היעלה על הדעת להתייחס לצבע עורו של אדם כאל מחלת רקע בעלת משמעות לתחלואה בנגיף? ברור שהגורם לתופעה זו הינו מצבה הסוציו-כלכלי הנמוך של האוכלוסיה האפרו-אמריקאית בארה"ב, שאליה נלווים תנאי מגורים ומחיה ברמה נמוכה יותר, וקבלת שירות רפואי מאוחר מהרצוי, ולכן היא סובלת מסיבוכי הנגיף בחומרה קשה יותר.
יתרה מזאת, אחת מ"מחלות הרקע" הנחשבות למסוכנת ביותר לתחלואה קשה בקורונה מתייחסת לבעלי מערכת חיסון מוחלשת, כגון מושתלי איברים המטופלים בקביעות בתרופות המדכאות את מערכת החיסון בגופם. והנה, למרבה הפלא, מסיכום נתוני התחלואה בקורונה בקרב מושתלי איברים ברחבי העולם עד כה עולה, להפתעתנו, כי הנגיף מתעלם מההיגיון הרפואי הפשוט ומסיבה לא ידועה אינו פוגע במושתלי האיברים בחומרה קשה יותר לעומת שאר האוכלוסיה.
למרות הידע הרפואי המצטבר במהירות על אודות פגיעת הנגיף, רב עדיין הנסתר על הגלוי. בשנים האחרונות גובר השימוש במדד רפואי חדש המכונה fraility שזכה לתרגום העברי "מדד השבריריות". זהו מדד חמקמק המנסה לאגד בתוכו את מכלול המצבים המעידים על כשירות החולה להתמודד עם מצבי דחק כגון מחלה קשה או ניתוח.
אין מחלוקת שפגיעתו של נגיף הקורונה היא קשה וחמורה בקרב חולים בעלי מדד שבריריות גבוה, אולם מחלות הרקע הכרוניות לא מהוות בהכרח את הגורם להיות אותו מדד בעל ערך גבוה
מהבחינה הסטטיסטית, חומרתו של המדד קשה יותר בגילאים המבוגרים, ואולם גם חולה צעיר עלול להיות בעל מדד שבריריות גבוה מסיבות שלא תמיד אנו יכולים להסבירן. אין מחלוקת שפגיעתו של נגיף הקורונה היא קשה וחמורה בקרב חולים בעלי מדד שבריריות גבוה, אולם מחלות הרקע הכרוניות שנמנו לעיל לא מהוות בהכרח את הגורם להיות אותו מדד בעל ערך גבוה.
אם יש לקח מרכזי חשוב שלמדנו ממגיפת הקורונה הרי זו הצניעות. הוירוס החדש והממזרי הזה מלמד את כל העוסקים בו שיעור חדש על מגבלות הידע הרפואי, ומוסכמות רפואיות שנחשבו עד כה לברורות ומובנות מאליהן נבחנות מדי יום מחדש. גם אם בקרוב נצליח למצוא את החיסון והתרופות כנגדו, אין כל ספק שהוא מהוה ציון דרך היסטורי לא רק בתולדות הרפואה אלא בתולדות האנושות כולה.
(המאמר התפרסם לראשונה ב-ynet)