"אם במערכת האשפוז תהיה קפיצה בתחלואה, לא תהיה יציאה מהסגר"

בעיית המחסור בריאגנטים – החומרים הכימיים לצורך בדיקות במעבדות רפואיות לאימות נוכחות של נגיף קורונה בדגימות – תיפתר "ויתכן גם על ידי ייצור עצמי כדי  שאפשר יהיה לחזור ולעלות מחדש את מספר בדיקות דיגום היומיות. בימים הקרובים נגיע ל-10,000 בדיקות ביום ובהמשך נעלה את היקפן. גם לאחר העצירה שחלה ביממה האחרונה בנטילת הבדיקות מחולים וחשודים כנשאי הנגיף עקב המחסור בריאגנטים, ישראל מובילה בכמות הבדיקות באופן יחסי לגודל האוכלוסיה". כך הגיב אתמול (א') נעם ויצנר, ראש מטה מנכ"ל משרד הבריאות לדיווחים שהופיעו מאז מוצ"ש בכלי התקשורת השונים.

עוד אמר ויצנר כי "משרד הבריאות פועל יחד עם משרד הביטחון, המשטרה, השב"כ, המועצה לביטחון לאומי, צה"ל וגופים נוספים בכמה תחומים ועושים את המאמץ ביחד". לדברי ויצנר, "לפני שבועיים הוקם חמ"ל רכש משותף יחד עם המוסד ומנהל הרכש של משרד הביטחון וזה עוסק 24/7 רק כדי למקסם את היכולות, לרבות הסיוע לאזרחים שהופקד בידי פיקוד העורף".

בהתייחסו למהלכים הנוגעים לסגר על בני ברק ועל ישובים נוספים בהם אוכלוסיה גדולה מהמגזר החרדי, אמר ויצנר: "עיריית בני ברק וגם התושבים מפנימים את המצב ומבינים את החומרה. הם מסתגרים בבתיהם ומקיימים את הבידוד. יחד עם הצבא ופיקוד העורף וגורמים נוספים, אנחנו מנסים לגרום לכך שחולים ייצאו מבני ברק למלונות כדי שלא להדביק את יתר בני המשפחה. כלומר, מינימום יציאה של התושבים לרחוב, בידוד והוצאת האנשים שכבר חולים. תהיה עוד תחלואה בבני ברק אבל יש לקוות שהמהלכים שננקטים בימים האחרונים יגרמו לעצירה ולצמצום התפשטות הנגיף".

עוד אמר לגבי היקף התחלואה במגזר החרדי כי "המספרים עדיין עולים אבל הכל בשליטה. אנחנו חוששים כל הזמן מהתפרצות ועלייה גדולה במספר החולים הקשים והמונשמים - מה שעלול לפגוע במערכת הבריאות. אנחנו גם עושים כל הזמן מאמצים למנוע התפרצויות נוספות. אנחנו מזהים מקומות נוספים כמו העיר בני ברק ורוצים לקיים בהם אותו מודל פעולה: מדובר באלעד, מודיעין עילית ושכונות מסוימות בירושלים. אלא שלא בהכרח מודל הפעולה יהיה זהה בכל מקום. כל אחד מאלה יזדקק למתכונת שמתאימה לו. עם זאת יקוים המודל המבוסס על בידוד והוצאת החולים מבתיהם לבתי מלון בסיוע פיקוד העורף וגורמים אחרים בצבא שגם יעזרו לתושבי היישובים הללו בחלוקת מזון".

ראש לשכת מנכ"ל משרד הבריאות אמר עוד כי גם במגזר הערבי וכן ב"זירה נוספת בדרום תל אביב", אזור שבו מצטופפים מהגרי העבודה וזרים אחרים, התחילו בשבוע שעבר בבדיקות ייעודיות. הן נעשו כבר ברהט, במזרח ירושלים, בוואדי ערה וביישובי הבדואים.

בתגובה לביקורת על מה שמתרחש  במוסדות גריאטריים, סיעודיים ובבתי אבות, אמר ויצנר: "המוסדות לקשישים הם ברובם פרטיים ונמצאים ברגולציה של משרד הבריאות, משרד הרווחה ובאופן מזערי יותר של משרדים נוספים כמו משרדי העלייה והקליטה וכן הבינוי והשיכון. יצאו הוראות לפני כמה שבועות לעניין צמצום הכניסה לבתי האבות. מנענו כניסה של מבקרים. למרות זאת וכיוון שמדובר באוכלוסייה שבסיכון, רואים במוסדות אלו התפרצות של הנגיף.

"אנחנו מפעילים ונמצאים בקשר עם הגריאטרים המחוזיים. בבתי אבות הבדיקות הם רק אחד הצעדים שננקטים. אם יש התפרצות במוסד מסוים, צריך לעשות בו בדיקות אבל אין זה אומר שהן ימנעו תחלואה קשה. בנוסף לבדיקות, מבוצע ניטור כניסה: אנחנו רוצים למנוע כניסת אנשים לא הכרחיים לפעילות היומיומית באותם מוסדות, אלא רק עובדים ועובדים הנמצאים עם מיגון לפי הנחיות משרד הבריאות".

בנוסף לבידוד חולים מאומתים, מועברים מבתי האבות למוסדות טיפול מתאימים לכף כדי שהתחלואה לא תישאר במוסד, ציין ויצנר. נעשות גם בדיקות לצוותים ולמטופלים. "השאיפה", לדבריו, "היא לחזור על הבדיקות הללו לאחר כמה ימים כדי לראות אם יש המשך תחלואה במוסד. בנוסף נעשות פעולות לחיזוק הצוותים כאשר יש ביניהם עובדים שנכנסים לבידוד. גורמים נוספים מסייעים בנושא הזה גם במוסדות הפרטיים. לפי משרד הבריאות, אין היום בבתי אבות בישראל אנשים שנמצאו חולים ולא הוצאו לבידוד או שלא הועברו למקומות אחרים. אם היתה שם תגובה איטית, היא לא צריכה לחזור".

על תכנית היציאה מההסגר, אמר ויצנר: "אנחנו פועלים בצוותים ובהם טובי המוחות ממכון ויצמן שמסתכלים על אסטרטגיית היציאה תוך התבוננות בנעשה במקומות נוספים בעולם. אנחנו רוצים לראות המשך השתלטות על התחלואה ולראות שיש מספיק מרווח למערכת האשפוז מבחינת מספר חולים הקשים והמונשמים. לא תהיה יציאה מהסגר אם יעלה חשש שבמערכת האשפוז תהיה קפיצה בתחלואה שהיא לא תעמוד בה. אנחנו חושבים שיהיה נכון לשחרר באופן הדרגתי את הסגר על המשק אבל מוקדם לנקוט באסטרטגיית יציאה".