דעות

הסרטן לא מחכה לקורונה - מדיניות החירום והמחיר שמשלמים שאר החולים

למדיניות "הגרוע מכל" של משרד הבריאות יהיו השלכות שליליות על בריאות הציבור בכל הנוגע למחלות שאינן קורונה, שילכו ויחמירו ככל שהמשבר יתארך

כימותרפיה (צילום: אילוסטרציה)
חולת סרטן מטופלת בכימותרפיה. אילוסטרציה

בתחילת השבוע נתבשרנו שכל מערכת הבריאות עוברת למצב חירום וכי כל התורים האמבולטוריים עומדים להתבטל. צעד זה ננקט כחלק ממדיניות "התכוננות לגרוע ביותר" של משרד הבריאות, שבמסגרתה ננקטים כל הצעדים האפשריים על מנת למזער את התחלואה הקשה והתמותה ממחלת הקורונה - ללא קשר לעלות כלכלית, חברתית או בריאותית.

מדיניות אחרת שניתן היה לנקוט בה – אך שלא נבחרה משיקולים שונים - היא מדיניות "ניהול סיכונים", שבה מנתחים בכל רגע נתון מהם היתרונות והחסרונות של כל צעד, הן לגבי הזמן הנוכחי והן לגבי העתיד, ובמסגרתה מביאים בחשבון גם שיקולים נוספים, רחבים יותר. הגם שנקל אולי להבין מדוע בחר משרד הבריאות בגישת "המקרה הגרוע ביותר", חשוב להזכיר כי למדיניות זו תהיינה, בהכרח, השלכות שליליות על בריאות הציבור בכל הנוגע למחלות שאינן קורונה, שתלכנה ותחמרנה ככל שהמשבר הנוכחי יתארך.

ביטול או הקטנה משמעותית של הפעילות האמבולטורית - ובפרט בדיקות הדמיה, ייעוצים מרופאים מקצועיים ונטילת ביופסיות – תעכב מאוד את היכולות להעמיד אבחנה של ממאירות, ובמשתמע – תפגע קשות בחולי הסרטן, שעלולים לפספס חלון טיפולי משמעותי ואף מציל חיים

אנחנו אונקולוגיות – רופאות המטפלות בסרטן - ולכן נצביע בטור זה על ההשלכות האפשריות של מדיניות ״ההתכוננות לגרוע ביותר״ על חולי הסרטן. באופן דומה ניתן להצביע על נזקים פוטנציאליים שייגרמו לאוכלוסיות נוספות כדוגמת הקשישים; החולים במחלות קרדיווסקולריות כרוניות; הלוקים במחלות נפש; ועוד ועוד.

כדי להעריך את פוטנציאל הנזק של המדיניות הנוכחית, ראשית יש להבין שאבחון סרטן הוא תהליך ממושך, שמתחיל בדרך כלל בהופעה של תסמין (דוגמת ירידה במשקל, שיעול או כאב), ממצא מעבדתי או ממצא הדמייתי כלשהו - המחייבים המשך בירור בשורה ארוכה של אמצעים: בדיקות דם, ייעוצי מומחה, בדיקות הדמיה, לקיחת ביופסיה ופענוחה, ממסור תוצאת הביופסיה למטופל  - ולבסוף הפניה לאונקולוג.

ברוב המקרים כל התהליך הזה קורה במסגרת אמבולטורית, ואינו מוגדר – עד לשלב העמדת האבחנה (או סמוך אליה) – כ"מצב חירום". יתרה מכך, גם בימים כתיקונם התהליך הזה יכול לארוך בין כמה שבועות לכמה חודשים, משום שמערכת הבריאות הישראלית – אשר יובשה ממשאבים לאורך שנים ארוכות כתוצאה ממדיניות ממשלה – מתקשה לאבחן סרטן בקצב מספק. למרבה הצער, העיכובים הללו גורמים לעתים קרובות להחמרה מיותרת במצב, שעלולה לעלות באיכות חיים משמעותית ואף בחיי אדם.

על הרקע הזה, ביטול או הקטנה משמעותית של הפעילות האמבולטורית  - ובפרט בדיקות הדמיה, ייעוצים מרופאים מקצועיים ונטילת ביופסיות – תעכב מאוד את היכולות להעמיד אבחנה של ממאירות, ובמשתמע – תפגע קשות בחולי הסרטן, שעלולים לפספס חלון טיפולי משמעותי ואף מציל חיים.

מגיפת הקורונה תחלוף, גם אם כרגע לא ברור מתי ובאיזה מחיר. בסופה, ניוותר עם הצורך להמשיך ולטפל גם בשאר האוכלוסיה, על שלל התחלואים והקשיים שיש ושעוד ייווצרו בה. אסור, בצוק העתים, לשכוח זאת, ויש להביא זאת בחשבון בעת קביעת מדיניות הבריאות הכוללת

המדיניות הנוכחית פוגעת גם במטופלים מאובחנים החוששים בעת הזו להגיע לבתי חולים בשל הבהלה הכללית והבלבול ביחס לפעילותם של השירותים הרפואיים. אלה שמגיעים לטיפולים נאלצים להגיע לבדם, ללא ליווי (במידה והם עצמאים), ובתום הטיפול הם חוזרים לבית ריק, שכן בהיותם פגיעים במיוחד, עליהם להימנע עד כמה שאפשר מחברת בני אדם אחרים. הבדידות הזו, בנוסף לפחד הכפול – מהסרטן ומהקורונה – גובה מהם מחיר נפשי גבוה, וכל זה דווקא בתקופה שבה הנגישות לתמיכה נפשית מוגבלת ביותר.

בימים אלה, המכונים האונקולוגיים ברחבי הארץ עושים מאמצים אדירים להמשיך בשגרת העבודה, מתוך הבנה כי הטיפול האונקולוגי הניתן בהם הוא מציל או מאריך חיים. הצוותים הרפואיים, הסיעודיים והפרה-רפואיים במכונים הללו עושים את כל שביכולתם להגן הן על המטופלים והן על המטפלים, תוך מציאת פתרונות יצירתיים ומקוריים לבעיות שעולות מדי יום. ובתוך כך, אנו חוששים מאוד שקולם של חולי הסרטן העתידיים (שלמרבה הצער, מצויים גם כעת בקרבנו, כבכל עת), כמו גם של חולים עם צרכים רבים אחרים במערכת, עלול להידחק הצידה.

מגיפת הקורונה תחלוף, גם אם כרגע לא ברור מתי ובאיזה מחיר. בסופה, ניוותר עם הצורך להמשיך ולטפל גם בשאר האוכלוסיה, על שלל התחלואים והקשיים שיש ושעוד ייווצרו בה. אסור, בצוק העתים, לשכוח זאת, ויש להביא זאת בחשבון בעת קביעת מדיניות הבריאות הכוללת.

המחברות: ד"ר רעיה ליבוביץ, מנהלת המכון האונקולוגי ב"שמיר-אסף הרופא"; הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל אביב

ד"ר שני פאלוך-שמעון, מנהלת המערך האונקולוגי, המרכז הרפואי שערי צדק

(המאמר התפרסם לראשונה ב"הארץ")

נושאים קשורים:  דעות,  ד"ר רעיה ליבוביץ,  ד"ר שני פאלוך-שמעון,  אונקולוגיה,  נגיף הקורונה,  בתי החולים,  גילוי מוקדם של סרטן,  חולים אונקולוגיים
תגובות
אנונימי/ת
03.04.2020, 14:01

נכון מאוד. יתר על-כך, גם טיפול במחלות כרוניות כגון סכרת ומחלות כרוניות של הריאות ומחלות ראומטיות, מתעכב ומשתבש ולזה יהיו השלכות רבות על המערכת הרפואית ובריאות הציבור בעידן של "אחרי הקורונה".