בשבוע שעבר דנו בכירי מערכת הבריאות ב"כנס ים המלח" ה-19 שקיים "המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות" בראשות פרופ' חיים ביטרמן, בשורה של המלצות על שינויים נדרשים בחוק ביטוח בריאות ממלכתי לאחר שמאז חוקק לפני 25 שנה לא עודכן. בכנס לקחו חלק בכירי מערכת הבריאות, מתווי מדיניות ומקבלי החלטות, ראשי משרד הבריאות, מנהלי הקופות ובתי החולים ואישים מהאקדמיה וממכוני המחקר. המלצותיהם יוגשו השבוע לסגן שר הבריאות יעקב ליצמן.
עוד בעניין דומה
פרופ' רוני גמזו, מנכ"ל איכילוב, ששימש כיו"ר הכנס, מנה את השינויים הנדרשים בחוק בעשרה תחומים: שיפור הרגולציה בקופות; הכללת נותני השירותים שהם בתי חולים וקביעה בחוק מהם החובות שלהם; שיפור בזרימת המידע בין קופות החולים לבין בתי החולים ומשרד הביטחון; טיפול בסבירות תוך מיקוד בזמני ההמתנה; העברות מהתוספת השלישית לשנייה; שיפור ניהול הטיפול בחולה הכרוני וקידום רפואה מונעת; הסדרת קידום המדדים ונוסחת ההקצאה; מיקוד בהכלת עלויות; טיפול בהשפעות השליליות של מימון ואספקה פרטית; שיפור המקורות הכספיים והעלאה חכמה של מס הבריאות.
בין הנושאים שנדונו בכנס עלה הצורך בפיקוח רגולטורי שונה בין בתי החולים לבין הקופות, הובהר כי נדרש שינוי בהסכמי הייצוב לקופות החולים וכן עדכון בסיס הנתונים המשמש לנוסחת הקפיטציה לשם מימון הסל והקצאת המקורות, כמו גם ריסון ההוצאה לתרופות תוך החלת פיקוח מחירים על מכשירים רפואיים וציוד רפואי מתכלה בעת הכנסתם לסל הבריאות.
בנוסף, הושגה הסכמה לפיה תבוצע עבודת מטה למיפוי והגדרה של צורות ההעסקה הקיימות והאפשריות של רופאים על ידי קופות החולים, במטרה להחיל כללי שכר מחייבים עבור כל אחת מצורות ההעסקה, כולל בחינת אפשרות הפיקוח על מחירי רופאים עצמאיים והגברת אחריות הנהלות הקופות לריסון שכר הרופאים. בנוסף נדונה בחינת שינוי בשיטת הסכמי הייצוב לקופות החולים במתכונת הנוכחית.
פרופ' אהוד דודסון, מנכ"ל "כללית", אמר בכנס כי "בשנים האחרונות הכסף הלך לשלושה גורמים מרכזיים – חברות התרופות, בתי החולים ולשכר הרופאים. בכולם חל גידול לא-פרופורציונלי. במקביל, חלק גדל מהכנסות הקופות מגיע מתמיכות כנגד פעילות מסוימות, אך הוא מגיע עם דרישות וכללים ויש תחושה שרוצים להכיל עלינו יותר ויותר רגולציה. מערכת רפואת הקהילה בישראל היא ברמה גבוהה אבל סובלת מהיעדר משאבים וכוח אדם. התורים מתארכים. למרבה הצער, לוקחים את החלק המצוין במערכת ופוגעים בו. במקביל נותנים כסף לגופים אחרים כמו חברות תרופות, בתי חולים ושכר של רופאים".
ניסים אלון, מנכ"ל "לאומית", אמר: "הבעיה הכי גדולה של מערכת הבריאות היא זמינות. מפני שאי אפשר שלא לתת בפרק זמן קצר, תור לרופא משפחה או לרופא ילדים. הפגיעה המרכזית היא בזמינות לרפואה יועצת. כל שקל שאנחנו מצמצמים, גורם לנו להקטין בזמינות לרפואה היועצת. אם יקבעו יעדים ולא ייתנו תקציב, לא נעמוד ביעדים". על הגבלת שכר הרופאים, אמר: "אני בעד ריסון השכר במערכת, אבל לא רק על רופאים עצמאיים. רוצים להגביל – עשו זאת גם לעצמאים וגם לשכירים כדי שלא יהיה מצב שקופה אחת יכולה לשלם יותר לחלק מהרופאים".
רן סער, מנכ"ל "מכבי", ציין: "המצב לא ייפתר בלי תקציב נוסף. צריך עוד משאבים. במערכת הבריאות הישראלית יש אנשים טובים עם חמלה, אבל יש בור תקציבי במערכת. קשה לספק את השירותים. ההוכחה לכך: המצב במיונים, בפנימיות, הזיהומים והתורים לרפואה השניונית. זו בושה. פעמים רבות עלי להסביר למבוטחים וגם לחברי ולמשפחתי, למה אנחנו נמצאים בעולם שלישי של ממש".
על הסכמי הייצוב אמר סער: "זה הסכם שאבד עליו הקלח במתכונת הנוכחית. חסרים 6-5 מיליארד שקל למערכת הבריאות כולה. אם כבר נותנים את הכסף, עדיף שייתנו בבסיס התקציב". סער גם אמר: "מחצית מהרופאים המסיימים סטאז' מובטלים. יש המון שדות התמחות בקהילה, אבל אין מאפשרים בהם התמחות. חייבים לשנות זאת. אם לא נעשה - בעוד כמה שנים נהיה במצב גרוע יותר".
אלון מסר, סגן הממונה על התקציבים באוצר, אמר: "מערכת הבריאות היא הטובה ביותר מכל השירותים החברתיים שמעניקים לאזרחים - בגלל החתירה למצוינת והאנשים העובדים במערכת. בעשור האחרון הגידול בהוצאה הלאומית על בריאות היה גדול מבכל מדינות ה-OECD. רוב הכסף הלך לשכר ולא להרחבת השירותים. רופאים מרוויחים הרבה גם בהשוואה למקביליהם בעולם. ללא ריסון הוצאות על שכר, כל תוספת משאבים למערכת תביא להמשך הבעיות. הוספנו הרבה משאבים לבריאות בשנים האחרונות שלא הובילו לשיפור השירותים. צריך גם לרסן את הרפואה הפרטית יחד עם חיזוקה. יש עוד צעדים לא מבוטלים שצריכים לחשוב עליהם לקראת התקציב הבא".
על הסכמי הייצוב אמר: "נשמח אם אף קופה לא תבוא לבקש כסף בהסכמי ייצוב. אבל במצב הנוכחי זה כורח הנסיבות. גירעונות הקופות אינם גזירה משמים. אם היינו משלמים 10% פחות בשכר הרופאים, לא היה צורך בהסכמי ייצוב". בהתייחסו לשנת התקציב הקרובה, אמר: "2020 לא תהיה שנת בשורה תקציבית, גם לא של רפורמות במערכת. המצב לא מאפשר. תהיה תקופה מאתגרת לקופות ולבתי החולים".
משה בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאות, חזר ואמר: "אחרי שתקום ממשלה אינני מתכוון לחתום על הסכמי ייצוב. הם לא עובדים, משיגים מטרה הפוכה מזו שלשמה נועדו. לא אחתום על תכניות תלת שנתיות. הקונספט מיצה את עצמו. אני אומר לחברי באוצר שחוששים להיפרד מהמהלכים הללו: התחושה של השליטה שאתם חושבים שאתם מקבלים היא כוזבת".
ועוד הוסיף בר סימן טוב: "יש מלחמות פנימיות והרבה 'הפרד ומשול' במערכת הבריאות. חייבים לזקק את המסר האחיד שלנו כמערכת. לכל אחד יש את היתרונות והחסרונות שלו אבל צריכים לדבר בקול אחד".